ספר החיים, ספר זכויות ד׳

הפרק הד'
מזונותיהם של תלמידי חכמים מוטלת על כל ישראל ואינו בכלל הצדקה רק הוא מתנת שכרם חלף עבודתם עבודת הלימוד המוטל על כל ישראל לעשותו: וכן בשלל מדין נצטוו לתת את תרומת ה' לאלעזר הכהן וללוים שומרי משמרת ה'.

ורבותינו זכרונם לברכה אמרו שכל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא את בתו לתלמיד חכם ולמהנה אותם מנכסיו: וכן כל המארח לתלמיד חכם בביתו כאלו מקבל פני השכינה בביתו כו' (א) ורבותינו זכרונם לברכה אמרו כל הנותן דורון לתלמיד חכם כאלו מביא בכורים שנאמר ויביאו לאיש האלהים לחם בכורי.

והכונה לפי שהבכורים אינו רק מן החטין ולא זכו לה ישראל עד עצרת שכבר קבלו ישראל את התורה אבל בפסח שלא קבלו עדיין את התורה לא היה קרבנם רק מנחת עומר שעורים שהוא מאכל בהמה ואדם זה המכבד את התלמוד חכם אפילו הוא עם הארץ ראוי לאותו קרבן שזכו עליו גם כן ישראל כשקבלו את התורה.

ואף עיני הקדוש ברוך הוא תמיד להשגיח השגחה יתירה על כל העוסק בתורה כדי להמציא להם פרנסתם וזהו שנאמר ויתן לך האלקים מטל השמים וגומר כלומר מזונות איש כמוך בודאי מונחים הם לפני הקדוש ברוך הוא כי אם אין קמח אין תורה.

וכל זמן שלא היו השבטים בטוחים בפרנסתם ובפרנסת בני ביתם (ב) לא הוצרך יעקב להזהירם שלא יתעסקו בדבר הלכה כדרך שהזהירם יוסף שנאמר אל תרגזו בדרך לדעת המפרש שלא יתעסקו בהלכה והטעם לפי שאם אין קמח אין תורה ופשיטא שלא יתעסקו בדבר הלכה אבל לאחר שהבטיח יוסף על המזון ועל הכלכלה אז הוצרך להזהיר על זה וגם טבע היצירה מחכים אותנו על זה ממה שאנו רואין שהלב מונח בכיס וכדאיתא בירושלמי רבי שמעון אזל לקרייתא קמו עליה ליסטן ובזזון מה דיליה: בעון מיני' תלת מילי ולא מגיד להו.

אמרו ליה בדיל דאפסדית ממון אפסדית לבך (ג) אמר להו כל האיברים תלוים בלב והלב תולה בכיס ואפשר שזהו גם כן לשון כל חכם לב שכתוב בתורה ואנו קורין ג"כ גנב לאותה אונה התלויה בכיס וגם זה מבואר ורבותינו ז"ל הלעיגו על הני טפשאי דקיימי קמי ספר תורה ולא קמי גברא רבא.

וא"כ כ"ש שיש להלעיג על בני דורינו שרואים בכל יום את לומדי התורה הסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו והם ביגון ובדאגת הפרנסה ולית דמשגיח בהו.

ונמצא שהם משליכים בזה את הוד התורה ארצה ואם היו רואים ח"ו ס"ת מונח על גבי קרקע כמה הי' אבל גדול וצום ובכי ומספד ליהודים ואם בשביל ס"ת אחת כך בשביל כמה גברי רבוותא עאכו"כ.

ורבותינו ז"ל כתבו בספר הזוהר כי השר של עשו לא היה יכול ליעקב עד שמצא מקום לקטרג על שישראל אינם מחזיקים את ידי העוסקים בתורה.

והנה שני עמודים יש אשר כל בית ישראל נכון עליהם והם יכין ובועז הנקראים לימודי ה' על שהלומדים צריכים הכנה ואומץ רב לצורך הלימוד (ד) וזהו יכין ובועז ובזמן שישראל מחזיקים את ידי העוסקים בתורה הי' שני העמודים הללו עומדים על תוקפם והנחש והאומה המושפעת ממנו הן קצוצי רגלים ואין להם תקומה אבל בזמן שאין ישראל מכבדים את התורה ואינם מחזיקים ביד לומדיה הנה הנחש והאומ' שלו יסיפו תקומה לפי שהאומות מכבדים את התורה כדאיתא בפרק גיד הנשה.

וכן מעידה עליהם התורה שנאמר רק אדמת הכהנים וגו' ולא שמכבדים תורת אמת רק מה שמחזיקים ביד לומדיהם נמצא שמכבדים את התורה לפי דעתם וע"י כך נגע שר של עשו בכף ירך יעקב וזהו ג"כ מה שקראו רבותינו ז"ל (ה) לראשה של למ"ד מגדל עוז לישראל ובו ירוץ צדיק ונשגב אבל לפי שאינם מחזיקים בסדק מגדל עוז זה על כן הוא פורח באויר עמודי התורה ירופפו בעונות הרבים ושני עמודי אלו נעשו כקנים בעלמא אשר סוכת דוד דירת עראי עומדת עליהם ובכל יום חושבת ליפול לולי השם שהיה לנו אשר ברחמיו מקים סוכת דוד הנופלת: