א
[צה] דין נותן טעם לפגם.
כך הורה רבי נותן טעם לפגם מותר כרבי שמעון דמפיק טעמא מקרא דנבילה, ורבא דהוא מבתראי קם אשיטתיה ופסק הלכתא דנותן טעם לפגם מותר במסכת עבודה זרה פסק ליה, ויש ראיות כמה וכמה. דבפרק אין מעמידין אמרינן דבש למאי ניחוש לה אי משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם הוא. מכלל דפשיטא ליה דנותן טעם לפגם מותר, והיכא דידעינן ודאי דאין לחוש משום קדירה בת יומא נותן טעם לפגם הוא, כי הא דאמרינן בפרק אין מעמידין כייס ואכיל פת של גוים אבי מצרי דמתא, ואמרינן לא תשתעי בהדיה דאייבי דקא אכיל נהמא דארמאי, וטעמא משום חתנות הוא ולא משום גיעול, ושמעינן מהכא דפת אפילו קדירה בת יומא נותנת טעם לפגם הוא, וגם רבי אינו פורש מלאכול פתם משום גיעולם, דודאי נותן טעם לפגם הוא ומותר:
ספר האורה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…