סידור רש"י תרכ״ז

וששאלתם מהו לילך אצל גוי המביא ביום טוב עשבים וליטול ממנו אגודות עשב לבהמה או תבן או עומרים ואומר מה שאתה נוטל נשאר מהם כיוצא בהם אני אתן לך את השאר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא אזכרת סכום המקח. ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרה ביצים, עשרה אגוזים שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו, ר' שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח, והני מילי בחנוני ישראל [אבל] חנוני גוי שרגיל לילך אצלו גזירה שמא יביא בשב' מחוץ לתחום ואסור לטלטלו, וגבי בהמתו תניא גוי שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראל והאמר רב הונא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים [בשבת] דמשמע במחוברין לפי שהן מוכנין למאכל בהמה, אבל לא על גבי מוקצה לפי שתלושין ומונחין מוקצין הן, וגוי שליקט עשבים מוקצין הן אצל ישראל, ומתרצינן דקאים עליה באפיה ואזלא ואכלה אבל להאכיל בידים אסור, וכיון דדבר מוקצה אסור ליתן לבהמתו הילכך הבא בשביל ישראל מחוץ לתחום אסור ליתן לפני בהמתו. יצחק בר יהודה.