סידור רש"י תק״ח

וחייבין כהנים לעלות לדוכן בזמן שהשליח ציבור מתחיל ברצה. מאי מברך, אמר ר' זירא אמר רב חסדא ב' א' י' א' מ' ה' אשר קדשנו בקדושתו של אהרן [וצונו] לברך את עמו ישראל באהבה. וכשהוא עוקר את רגליו ומחזיר פניו כנגד הציבור לברך אותן מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא הברכה הזאת שציוית לברך עמך ישראל באהבה כפרה וסליחה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם. וכשהוא מתחיל לברך את הציבור כורעין הציבור על ברכיהם, ומבליעין מקראות בקולן כשהוא אומר יברכך, הם אומרים יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ. ה', ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. וישמרך, שמרני אל כי חסיתי בך ואומר אמן. יאר, אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. ה', ה' ה' אל רחום וחנון. פניו, פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני. אליך, אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים. ויחנך, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלהינו עד שיחננו אמן. ישא, ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישענו. ה', ה' חנינו לך קוינו היה זרועם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה. פניו, ה' אל תסתר פניך ממני כי עני ואביון אני. אליך, אליך ה' נפשי אשא. וישם, שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. לך, לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת [והנצח] וההוד וגו'. שלום, שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, אמן: