א
פירוש של ר' יהודה בר נתן. על כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות ואין בחתיכה ששים לבטל את עצמו אסר כל החתיכות כולן אפילו הן אלף מפני שהן מינה, חתיכות מין בשר וכן שאר חתיכות, ואע"ג שהאיסור מחמת דם בא הרי נעשתה נבילה. ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו (ו)לא אסר אלא כפי טעמו מפני שהכבד אוסרת ואינה נאסרת שאינה עשויה לפלוט ואינה חוזרת ובולעת [ונאסרת] בנותן טעם, ואם היה שם בתחילת(ו) בישולו ועד שליקתו ששים לבטל עצמו (ו)אין לחוש לא לפליטתו ולא לבליעתו והוא עצמו מותר, הילכך כבד נפרד מבושל או שלוק עם חתיכות ויש ששים הכל מותר. ותמיה אני הואיל והכבד עצמו היתר היה לנו לשער במאי דנפיק מיניה, דכי אמרינן בדידיה משערינן כשהחתיכה איסור, ואף לי נדמה כן אלא שאיני רוצה להתיר אי לאו דאיכא ששים בדידיה. ומעשה בא לפני רבי בכבד שאינו דבוק ואסר ואע"ג שיהא שם ששים, במינו לא בטיל, וכשנזכר אותה ששנינו הכבד אוסרת ואינו נאסרת אמר לי ככל הדברים שפירשתי, וכי משערינן קדירה ואילפס גופה משערינן וכן רבי נוהג:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…