א
עניני איסור והיתר.
ב
כל הטרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף וזו אחת מהם, שמוטת ירך בבהמה טריפה. שמוטת יד בבהמה כשרה, שמוטת ירך בעוף טרפה, שמוטת גף בעוף (כשרה) תיבדק בריאה. וגם נשאל מרבנו שלמה על כנף עוף שנשבר, ואמר בכנף לא מטרפא, אבל חתכיה[ו] מן הפרק והשלך, וכן אם נשבר למעלה לצד הגוף חיישינן לריאה וצריך לבודקה בנפיחה. נחתך הבשר במקום צומת הגידין יבדוק במקום צומת הגידין. [בבהמה יש שלש גידין] אם נשתייר מכל אחד ואחד (בעובי שלשה) [בעובי שליש] כשרה, בעוף יש שלש עשרה, אם נפסק אחד מהם טרפה. נשבר העצם ברכובה העליונה ויוצא לחוץ אם רוב בשר קיים, בהמה מותרת והאבר אסור, ואם אין רוב בשר (חופה) קיים זה וזה אסור, למטה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה וזה מותר. ואם לאו אבר אסור ובהמה מותרת, במקום בשר צומת הגידין. ועוד הורו רבותינו הגאונים ז"ל בהמה שנשברו רגליה ונשבר העצם מן הארכובה ולמטה והעור בין קיים ובין אינו קיים כשרה, ולמעלה אם העור קיים כשרה ואם לאו טרפה, וכן הורה רבנו חננאל בר חושיאל:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…