א
רגלים מפסיקין ואינן עולין מאי טעמא שמחה כתיב בהו. היכי דמי אין עולין, כגון שקברו ברגל, אבל קברו לפני הרגל, אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת, בטלה הימנו גזרת שבעה, ורגל גופי' דהוו [להו] ארבסר, והא דקאמרת קברו ברגל אינה עולה, הני מילי לענין שבעה, אבל לענין שלשים עולה:
ב
ואם קברו שמונה ימים קודם הרגל בטלה הימנו גזירת שלשים. בפיסחא ועצרת ובראש השנה ויום הכפורים וסוכות אם ימות אדם קודם אילו הרגלים אפילו יום אחד או שנים ויבא הרגל עליו פוסק, ואינו נוהג שבעת ימי אבלו יותר, ונתבטלה הימנו גזירת שבעה, ולאחר המועד מונה שלשים יום (עד) [עם] ימי המועד, דקיימא לן הלכה כרבן גמליאל, דתנן ר' גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים, מאי טעמא הוקשו כל המועדים זה לזה. ואמר רב גידל בר מנשה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…