א
ומקדשין על היין כדי להוציא אורחין ידי חובתן שאוכלין בבית הכנסת, והכי אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל ריש מתיבתא מקדשין ומבדילין, [בבתי כנסיות אעפ"י שאין אורחין אוכלין שם ולא מבעיא הבדלה דודאי מבדילין] וכיון דאבדיל שליח ציבור יצאו כולן ידי חובתן בהבדלת שליחא דציבורא, אלא אפילו קידוש דהלכה רווחת היא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אעפ"כ יקדשו על היין בבתי כנסיות, מה טעם מפני שהטעמת קידוש של שבת רפואה היא, וזה שטעם כל הציבור כוליה לאו חובה היא לטעום, אלא שחובה הוא לשמוע לקידוש בלבד, וכיון ששמע ציבור קידוש יצא ידי חובתו ואין צריך לטעום וזה שמקדש ומטעים לציבור משום רפואה מקדש ונותן להם כדי ליתן ממנו על עיניהם, כדאמרינן פסיעה גסה נוטלת (מאור עיניהם) אחד מחמש מאות [מאור] עיניו של אדם, ובמאי הדרא בקידושא דבי שימשי, הילכך זימנין דאיכא מן הציבור דלית ליה יין ומקדש אריפתא ותקנו חכמים לקדש על היין בבית הכנסת משום רפואה:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…