סידור רש"י ש״צ

ואילו הן פירושי אגדה והוא במכילתא.

הרי אני כבן שבעים שנה, לא בן שבעים היה, אלא שקפצה עליו זקנה, שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר חיווריתא, ואותו יום עמד בן זומא ודרש, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, ימי חייך היה לו לכתוב, כל למה לי, לרבות יציאת מצרים בלילות, פרשת ציצית שבקריאת שמע שכתוב ביה יציאת מצרים, שלא היו נוהגין לומר בקריאת שמע של ערבית, לפי שאינה נוהגת אלא ביום, כדאמרינן במסכת ברכות פרק שני, במערבא אמרי הכי דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם אמת, והיינו דקאמר ר' אלעזר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, ולא אמת ואמונה, דודאי היו רגילין לקרות קריאת שמע עם ברכות שלפניה ושל אחריה, לא זכיתי, לא נצחתי חכמים שתיאמר יציאת מצרים בלילות, שאני אומר אותה בלילות, והם חולקין עלי ולא יכולתי לנצחם בדבר זה לפי שהייתי יחיד והם רבים, ואין דבריו של יחיד במקום רבים, עד שדרשה בן זומא, עד שבא בן זומא ודרש פסוק זה כל ימי חייך, זכיתי נצחתי, כמו זכינוהו לרבנן, מאן דזכי למלכא, לשון מצוה היא.