א
רב פפי שרי בי ריש גלותא למימח [קדירה] בחסיסי, חסיסי פי' בערוך קמח של עדשים, ואינו מין דגן ואינן מחמיצין והאי דאיקפד רבא משום פריצתא דעבד דלא ליתו למיעבד הכי בקימחא דאבישנא דחיטי, ותניא לעיל אין מזלזלין את הקדירות, ואמר מר זוטרא נמי לעיל לא נימח אינש קידרא בקידרא דאבישונא וכו', ודקתני במתנית' אין שורין את המורסן אבל חולטין דוקא מורסין דעיילי ביה מיא, אבל קימחא דלא עיילי בה שפיר אסור ולשון הערוך עיקר, דלא ליפלג מדמר זוטרא דאסר לעיל, רבינו שמואל:
ב
וגם זה פסק רבינו שמואל בפ' כל שעה גבי הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו דאיכא דאמר דעיקר היא דהא ללשון ראשון מקשינן לקמן אליבא דרבא דאינו עיקר, והכי הילכתא איפשר לילך בדרך אחר דלא קא מכוין ליהנות שרי, דהא מוקמינן הילכתא כר' שמעון במסכת שבת וכגון דאיכא איסורא וודאי, דהא מודה ר' שמעון בפסיק רישא ואל ימות לא איפשר ולא קא מכוין כל שכן דשרי ובכל שאר ענינים אסור ליהנות מדבר איסור:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…