סידור רש"י שצ״ז

דלף שנפל על הקמח על ידי טיף טיף, אפילו כל היום כולו מותר, ואם נח הדלף בינתים במקום השרייה הדלף אסור והשאר מותר, ותיקא הוא כמו שתיתא, במיא ובמילחא אסור, במשחא ומילחא שרי, משום דמי פירות אין מחמיצין, אבל מים מחמיצין, וכן מי שעורים שמרתיחין ומטילין לתוכו שעורים בין במי עיסה והיינו קמח על גבי רותחין, בין בחליטה דהיינו רותחין על גבי קמח הכל אסור בזמן הזה, כך אמר רבינו הגאון זצ"ל. לא ליחלוט אינשי תרתי חיטי בהדי הדדי דילמא אזלא חדא ויתבא בצדיא דחבירתה, הילכך ליכא למעבד תבשיל של חיטין בימי פסח אפילו ברותחין, אבל כל מיני קטניות מותר לבשל, דלא אשכחן דמחמיצין אלא חיטה ושעורה, והא דאמרינן המקדש בחיטי קורדינייתא אין חוששין לקידושין, והא דאמרינן אין ליחלוט אינש תרתי חיטי בהדי הדדי, אמר לן רבי אע"ג דלא נתבקעו אסורות דלא מצרכינן ביקוע אלא לשערי, (אבל דלא למינכרא ביקוע דידהו ואסורי) אבל חיטי כיון דאית בהו צידיא לא מינכרא בקיעא דידהו ואסירי, אין הלכה כר' יוסי והיכא דצמית להו נאסרין כשיעור שרגילין לתת להתבקע והא דעביד שמואל עובדא נתבקעו ממש לא סמכינן עלה, רבינו חננאל, והדר אמר רבא מותר ללתות חיטין כגון שרירין, אבל לא שעורין, כדקתני ברייתא אין לותתין את השעורין וכו'.