א
הלל ביחיד אסור לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל, שאף בציבור אינו כי אם מנהג בעלמא, וציבור הוא דעבדי זכר למנהג אבותם, אבל יחידים אין זכר למנהג נוהג בהם, ואפילו עשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים שמתפללין לעצמן אחורי בית הכנסת מאחר שלא היה באסיפת הכניסה כשנים ושלשה הן לצורך כן, [שאין זכר למנהג], אלא בכינופייא של אותה העיר כשהם באגודה שלהן ואפילו לקרותו בלא ברכה אינן צריכין:
ב
גור אריה. ומעשה בא על ידו שהלכו להתפלל בבית האבל בראש חדש, ורצו המניין לקרות הלל, והורה הלכה למעשה דאין צריכין, דעשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…