א
הלכות לולב.
ב
ואין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן נותנו לו במתנה, אבל בשאול אינו יוצא בלולבו של חבירו ולא בגזול, ובשאר כל ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו, מנא הני מילי, דתנו רבנן ולקחתם לכם, (ויקרא כ"ג מ') שתהא לקיחה תמה לכל אחד ואחד, מדהוה ליה למכתב ולקחת וכתיב ולקחתם, לכם משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול, מכאן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן נותנו לו במתנה, ומעשה ברבן גמליאל (ור' עקביא) ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה [ור' עקיבא] שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז, נטלו רבן גמליאל ויצא בו (ונתנו במתנה לר' טרפון נטלו ויצא בו), נתנו לר' יהושע, נטלו ר' יהושע ויצא בו ונתנו במתנה לר' אלעזר בן עזריה [נטלו ר' אלעזר בן עזריה] ויצא בו ונתנו במתנה לר' עקיבא, נטלו ר' עקיבא ויצא בו והחזיר לרבן גמליאל, למה לי למימר החזירו, מילתא אגב אורחיה קמ"ל, דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, כדרבא דאמר רבא הנותן (לולב) [אתרוג] לחבירו על מנת שיחזיר לו, נטלו ויצא בו והחזירו יצא, ולא החזירו לא יצא. למה לי למימר שלקחו באלף זוז, להודיע כמה מצות חביבות עליה, פי' למה לי למימר החזירו, מה אנו למדין מחזרה זו דאיצטרך תנא למתנייא במתני', הא קמ"ל דרבן גמליאל על מנת להחזירו לו נתנו להם, ואפילו הכי הויא מתנה עד שיצא בו החזירו יצא, דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, והרי החזירו, אבל לא החזירו איגלאי מילתא דמעיקרא גזול הוא בידו:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…