א
ואסור להסתפק מעצי סוכה כל שבעה, דאמר רב ששת משום ר' עקיבא מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה, ת"ל חג הסכות שבעת ימים לה' (ויקרא כ"ג ל"ד), ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מניין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל על הסוכה, ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לד', חג לה' וסוכה לה', פירוש על החגיגה (לשם) [שלמי] חגיגה שם שמים חל עליהן לאוסרן עד לאחר הקטרת אימורין דזכו בהן בתר הכי משלחן של גבוה כעבד הנוטל פרס מרבו. [חג], חגיגה:
ב
לא מיבעיא מעצי סוכה דאסור לאיסתפוקי מינייהו, [אלא אפילו תלא בה מיגדי נגד בה מאני אדעתא לאשפורא אסיר ליה לאיסתפוקי מיניהו], דתנו רבנן סיככה כהילכתא ועיטרה (בכרמים) [בקרמין], ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזים ורמונים ואפרסקין ופרכילי ענבים ועטרות של שיבולים ויינות שמנים וסלתות, אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון [של חג] ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו. פירוש ב(כ)[ק]רמים ציורין מעשה אורג כמו מעשה צבעונים שקורין אוכרי"ץ. ובסדינין המצויירין שצורתן בולטות כמו מעשה רוקם או מעשה אורג [שקורין] גלינשק"ש, יינות שמנים, נתונים בכוסות של זכוכית לנוי. הכל לפי תנאו, כגון דאמר איני בודל מהם כל בין השמשות של ערב יום טוב הראשון, דלא חל קדושה עלייהו, והכי מוקי לה במסכת ביצה בהמביא:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…