א
והשותה מים בסעודה חייב לברך על פעם ופעם שהוא שותה שהכל, דכל שעתא ושעתא נמלך הוא שאין אדם שותה אלא לצמאו ועל ידי הדחק, [לפיכך] אין קבע למים לפטור כל שתייותיו [בפעם] ראשונה, אבל יין שאדם שותה לתאוותו ולהשביעהו ולהברותו אפילו בלא צמא, התם אמרו יש קבע ליין, וכיון דבריך אכסא קמא ושתה אפילו מאה כוסות בלא ברכה באותו מעמד לית לן בה. וכבר פסק רבינו משולם הגדול בתשובותיו אפילו מיא קמיה על השלחן דאיכא למימר כל שעתא דעתיה עילויה, אפילו הכי בריך אכל זימנא, דלעולם אין קבע למים, דאין אדם חוזר ושותה מים מרצונו, אלא אם הצמא דוחקו, כך ראה רבי:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…