א
בלותיר רובם היו אומרים והשיאנו בראש השנה וביום הכפורים, ורבינו יצחק בר' יהודה בשם רבו ר' אליעזר אמרו כל ימיו, וכך היו נוהגין במגנצא, ור' משולם בר' משה שאל את פי אריות יושבי ירושלים, והשיבו לומר והשיאנו, ומביאין ראייה לדבריהם ממסכת ברכות ירושלמי פרק הרואה. והגאון ר' יצחק הלוי ביטלו בוורמשא, מפני שאינו יכול לומר את ברכת מועדיך, דברכת מועדים לא כתיב אלא בשלש רגלים בלבד, כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך וראש השנה לאו מן הזמנים, דהא לא חתמינן מקדש ישראל והזמנים:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…