א
ולומר זמן ביום טוב שיני של ראש השנה, נוהגין אנו במקומינו ובכל המקומות שעברתי בהן, ואין חלוק בין שני ימים טובים של ראש השנה לשני ימים טובים של גליות, אלא לעיניין ביצה ומחובר לאסור את זה בזה, וטעמא משום דאף בזמן בית המקדש פעמים שהיו עושין שניהן יום טוב ארוך, ואעפ"י שלא היה שום ספק דהא יום שיני היה עיקר יום טוב היו גומרין יום ראשון בקדושה, שלא יזלזלו בה לשנה הבאה, ואההוא מנהגא סמכינן, ולא משוינן לאיסורן תורת ספק, אבל לעיניין זמן מה נפשך, אי ספיקא נינהו אמרינן זמן, ואי אמנהגא דבית דין סמכינן שהיו נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש אומרין זמן, דהא מיום שיני היו מונין המועדים והוא עיקר ראש השנה וצריך לומר זמן ביום שיני וכן הלכה. שלמה בר יצחק:
ב
ורבותינו חולקין עליו מטעמים שמעתי מפי מורי בשני ימים טובים של גליות שהם משום ספק ושתי קדושות הן אומרים זמן בשניהם, שמא יום ראשון חול והשיני קודש, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, שהן קדושה אחת, כחד יומא אריכא דמי, ולא אמרינן זמן אלא ביום ראשון:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…