א
וכי קאמרי צריך נטילת ידים, הני מילי היכא דקא בעי למיכל לחמא, אבל היכא דקא בעי למיכל פירי משבעת המינין גפן ותאנה וכו' (דברים ח' ח'), אי נמי מחמשת המינין חיטה ושעורה וכוסמין דעבדי מעשה קדירה, אע"ג דטעונין ברכה לאחריהן לא בעי נטילת ידים, ובתר דאכיל לא מזמינן בתלתא, דאמר רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמיה דרב אמי ודר' אסי ואייתו קמיהו כלכלה דפירי (אכול) [אכלו] ולא משו ידייהו, ולא ספו ליה, ובריכו חד חד לחודיה, ש"מ תלת, שמע מיניה אין נטילת ידים לפירות, וש"מ אין זימון לפירות, וש"מ שנים שאכלו מצוה לחלק, מדלא ספו [ליה] בהדייהו:
ב
ואי מטנפן ידיה אפילו לפירות צריך למימשא ידיה משום ברכה, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא, [והתקדשתם (ויקרא י"א מ"ד) אילו מים ראשונים] והייתם קדושים (שם) אילו מים אחרונים, כי קדוש זה שמן, אני (ה') זו ברכה, והייתם [לי] קדושים [כי קדוש] אני ה' (ויקרא כ' כ"ו), אמר להם הקב"ה לישראל כשם שאני קדוש, כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני טהור כך אתם תהיו טהורים:
סידור רש"י
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…