נועם אלימלך, ספר דברים, כי תצא ז׳

כי תבא בכרם רעך כו'. נ"ל דכרם ה' צבאות הוא סודות התורה, הוא יין המשומר בענבים, ואמר הכתוב אם זכית לבוא לסודות התורה, "ואכלת ענבים כנפשך" ר"ל כפי מדריגתך, שלא תעלה במדרגות אשר עדיין לא הגעת לה, רק כפי מדריגתך כן תעלה בה ולא יותר, "שבעך" ר"ל איך תדע זה אם הוא כפי מדריגתך או יותר? ואמר הכתוב פי' כשתראה שאתה שבע מזה מאד מכל תענוגים ומעדנים, "ואל כליך לא תתן" הכתוב מזהירך שלא תתענג גופך מזה, ע"ד שאמר התנא "ואל תעשם עטרה להתגדל בהם".

‎וזהו "כי תקצור קצירך בשדך כו'", דהעוסקים בסודות התורה נקראים "מחצדי חקלא", ואמר אם תרצה להיות במחצדי חקלא, וזהו "שדך" ר"ל שדה תפוחים, "ושכחת עומר בשדה" עומר כמו אומר באלף, שעין מתחלף באלף באותיות אחע"ה, ר"ל שעדיין תשכח איזה אומר קדוש הנוגע בזה ועדיין לא הגעת למדריגה זו להיות ממחצדי חקלא, ואמר הכתוב "לא תשוב לקחתה" ר"ל גם אם התחלת לא תשוב עוד לקחת את המדריגה הזאת עד אשר תגיע אליה, "לגר ליתום ולאלמנה יהיה", רמז צדיק כזה שהוא כגר בעוה"ז ואין לו שייכות עם העולם והוא מוכנע ושפל כיתום, ודואג על גלות השכינה, לו ראויה המדריגה הזאת, "למען יברכך ה' כו'" פירוש הכתוב מבשרך שגם תתברך ע"י זה, שתמשיך עצמך ממדריגה אשר אינך ראוי לה עדיין.

‎ונחזור להפסוק הנ"ל, "כי תבא בקמת רעך" פירוש אם תזכה לבוא למדריגה גדולה כזו שתהיה קומה שלימה, שכל אבריך וגידיך מקודשים ומתוקנים להשראת שכינה וקדושה, "וקטפת מלילות" פירוש תזכה להוציא הקדושה מלילית דהיינו מהקליפה, ע"ד (איוב כ, טו) "חיל בלע ויקיאנו".