מנורת המאור, אור גדול ה׳

פרק חמישי, בענין תלמוד תורה

גדולה תורה, שבה הבדיל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם.

גדולה תורה, שבזכותה מציל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם.

גדולה תורה, שבזכותה הב"ה מציל את ישראל מן הייסורין, ולא ישלוט בהם יצר הרע, ושורה עליהם רוח הקדש.

גדולה תורה, שמאירה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנא' כי נר מצוה ותורה אור וגו'.

גדול תלמוד תורה יותר מן המעשה, שהתלמוד מביא לידי מעשה.

גדול תלמוד תורה מכיבוד אב ואם, שכל הימים שהיה יעקב אבינו בבית עבר ללמוד תורה, לא נענש, אע"פ שלא נתעסק בכיבוד אב ואם.

גדול תלמוד תורה מהקרבת תמידין, שנא' עתה באתי. פי' כשנראה המלאך ליהושע ביריחו, אמ' לו, אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועתה בטלתם תלמוד תורה. אמ' לו יהושע, על איזה מהם באת ליפרע. אמ' לו המלאך, עתה באתי, כלומר על ביטול תלמוד תורה. בד"א שגדול תלמוד תורה מהקרבת תמידין, בתלמוד דרבים, אבל תלמוד דיחיד, עבודה חמורה ממנו.

גדולה תורה מכל כלי חמדה שבעולם, שכל כלי חמדה כל זמן שהן מתיישנין הם פוחתים, אבל דברי תורה כל זמן שהן מתיישנין הם משביחין, שנא' בישישים חכמה ואורך ימים תבונה.

גדולה תורה וגדול שכרה משכר הצלת נפשות ומשכר בנין בית המקדש.

גדולה תורה, שניתנה בין שני שמות, שנא' כי אל דעות ה'.

גדולה תורה, שאינה מתחלפת בדבר אחר, ולא אפי' בדברי תורה. ר' שמעון אומ', משל לשני בני אדם, שהיו עוסקין בפרקמטיא. אמרו, בואו ונחליף. נטל זה מה שביד זה וזה מה שביד זה. נמצא מה שביד זה אין ביד זה. אבל דברי תורה אינן כן. כיצד. שני תלמידי חכמים פגעו זה בזה. אחד שונה סדר מועד ואחד שונה סדר טהרות. אמרו, בואו ונחליף. השנו זה את זה. נמצא ביד זה שנים וביד זה שנים.

גדולה תורה, שנקראת קדושה, שנא' תחלת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה.

גדולה תורה, שבזכותה ישראל נגאלין מבין האומות, שנא' זכרו תורת משה עבדי וגו', וכתי' בתריה הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו'.

גדולה תורה, שנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנא' כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא, ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, ואומ' עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.