מגיד דבריו ליעקב נ״ב

ומל ה' את לבבך. הנה אנו רואין שמחמת אהבה ושמחה אין נראית הגדלות למשל בעת שיש למלך חדוה ושמחה רבה אזי יכול לבא לפניו אף מי שלא היה ראוי להכנס לפניו בלא"ה וכן עבדיו כשיש להם שמחה אזי אין גדלות המלך ומוראו ניכר עליהם אעפ"י שבודאי יש להם מורא ובושה מלפניו אעפ"כ אינה בהתגלות ואינה נראית וניכרית כי השמחה מכסה עליה והנה לכל דבר צריך להיות שורש והענין ע"ד יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו פי' שלכאורה אין העולם כבודו ית' שהוא א"ס ב"ה בב"ת ואין כל העולמות נחשבים לנגדו כלום אך נודע שהויות העולמות הי' ע"י שצמצם א"ע כו' והניח גדולתו הבב"ת וצמצם א"ע וברא את העולמות והנה סיבת הצמצום והנחת גדולתו ית' ע"י שכפה במעשיהן של צדיקים והשעשוע שיקבל מהם ובשביל זה ברא העולמות כמבואר במ"א. וז"ש ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור שלכאורה קשה שלא נעשה כמאמרו שאמר יהי וכתיב ויהי וידוע שהוא בכ"מ לשון צער אך הנה הצמצום נק' אלהים והצמצום ג"כ צורך לעולמות שבלעדיו לא היו יכולין לקבל האור הא"ס ב"ה והיו בטילין ממציאות וז"ש בראשית ברא אלהים פי' בתחלה הי' הצמצום שבלעדיו לא היה יכול להיות הבריאה מחמת חסרון המקבלין וז"ש ויאמר אלהים יהי אור ר"ל הצמצום והאור וזהו ויהי אור ודוק. ובמ"א מפרש הענין יותר.

הנה אמרו רז"ל ע"י תשובה זדונות נעשה לו כזכיות כי הנה השב צריך שיהיה נמאס אצלו הנכשל בו כי אעפ"י שכאשר עדיין לא חטא אמרז"ל אל יאמר אי אפשי בבשר חזיר כו' מ"מ כשחטא צריך שיהיה נמאס ממש אצלו הדבר ההוא וזהו נעשים כזכיות שאליהם אין יצה"ר כך להעבירות לא יהיה לו יצה"ר והנה השב נעשה לו מזדונות זכיות מגבורות חסדים מאלהי' הוי"ה כי הנה בכל דבר יש חומר וצורה הטעם כמו שבשורש כתיב כי שמש ומגן ה' אלהים כמבואר במ"א וכתיב עיר קטנה כו' האותיות נק' בתים והקטנה שבכולם היו"ד שהיא חכמה וכתיב הן יראת ה' היא חכמה ונודע שיראה באה מחמת שפלותו בעיניו וז"ש ואנשים בה מעט פי' שמחזיקים א"ע למעט ובא מלך גדול פי' בזוהר שהוא למד וציור ל' הוא כ"ו וכן מ' גם כן כ"ו אלא שהלמד הוא בהתפשטות והמ' במספר ארבעים לפי שיש בו ד' רוחות וכשנכנס שם היוד' לכל הרוח הם ד' יודין אעפ"י שהוא נקוד' בהיכל' בי"ת דגושה כיון שנמשך לשם היו"ד נעשה וא"ו ונעשה מ"ם וממטה למעלה הוא מ"ל. והנה אמרז"ל משה פרוש מאשה הי' ר"ל שהיה שרשו למעלה מנוקבא וז"ש ומ"ל ה' אלהיך לישראל אמר אבל הוא עצמו למעלה הי' כמבואר במ"א וזהו את לבבך עם לבבך ר"ל ע"י התשובה שהיא בלב תתהפך ג"כ החומר לצורה כנ"ל ודו"ק היטיב.

שבת, בכל אות ממנו יש ג' קווין דהנה כל עולם המשפיע לעולם אחר הנה המקבל מקבל שפע מהמשפיע והמשפיע מקבל תענוג מהמקבל ר"ל שנעשה רצונו כי יותר מה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ורצון זה א"א לה לקבל אלא ע"י המקבל השפע וממלא רצונה ע"ד ישראל מפרנסים כו' ונמצא שיש לכ"א בחי' משפיע ומקבל וב' בחי' הם מתנגדים וצריך להיות ממוצע ביניהם ולכן יש בכ"א ג' קווין והנה הב' היא הת' בעצמה אלא שלמעלה הוא נקודה בהיכלא ולמטה היא מתהפכת ומשפעת והמ"י: