מגיד דבריו ליעקב ל״ז

ויאסור יוסף מרכבתו וכו'. כתיב בנתה לרעי מרחוק, כי הנה ב' אהבות יש, הא' מחמת גודל האהבה שיש לו אל הבן עושה לו כל הטובות, והב' מחמת אהבתו אותו מוכיח אותו ומכה אותו והנה כל מציאות שיש בעולם בודאי הוכרח להיות במחשבתו הקדומה תחלה והנה ב' אהבות הנ"ל היו גם כן במחשבה קדומה באופן זה כי תחלה עלו ישראל במחשבה ר"ל שאע"פ שישראל הם אחרונים לכל הנמצאים בפועל אבל במחשבה הם קדומים לכל וכולם לא נבראו אלא בשביל ישראל דהיינו שיקבל הקב"ה תענוג מהם וזהו עצם המחשבה אנא אמלוך.

וזהו בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית דהיינו שאהבת הבורא לישראל גרמה בריאות העולמות וזהו אהבה הא' ר"ל שמחמת אהבתו היטיב להם ומשפיע לכל העולמות והנה כאשר עלה במחשבה שיהיה ישראל אך זה לא היה יכול להיות כך כי לא היו יכולין לקבל האור א"ס ב"ה אור צח ומצוחצח והוכרח להיות הצמצום שהוא בחי' דין דהיינו עיכוב השפע ועי"כ יכולין לקבל אח"כ השפע וכן מוכרח תמיד להיות שהעולמות יהיו מקבלים אהבה הבורא דהיינו השפע בבחי' מטי ולא מטי כנשר יעיר קנו נוגע ואינו נוגע הכל מטעם הנ"ל שלא היו יכולין לסבול אהבה הראשונה וע"י כן נתהוו ישראל והוא בעצם מדת יעקב לפי שהב' מדות הראשונות הם בחי' אברהם ויצחק ואח"כ נולד יעקב הוא מדת הרחמנות וזה אברהם הוליד את יצחק דהיינו שניהם הולידו את יעקב שהוא בא אחר בחי' מדה"ד ועי"ז נתגלה אהבת ראשונה וזהו כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם דהיינו אהבה ראשונה הנ"ל כי אהבה הנ"ל היה באתכסיא והנה ע"י ישראל נתגלה מדת אהבה הפנימיות וזהו ישראל אשר בך אתפאר ר"ל אני מתפאר באותו אהבה הפנימית הנ"ל ונחזור לענין שב' מחשבות הנ"ל דהיינו ישראל והצמצום שניהם גרמו האהבה ראשונה כנ"ל וזהו וללוי אמר תומיך ואוריך כו' לוי לשון לוים חיבור ר"ל הצדיק שהקב"ה מתלוה אליו והיינו תומיך ואוריך היינו מדת יעקב והצמצום הכל לאיש חסידך שהכל גרמה אהבה הא' כנ"ל וזהו שבכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים הגם שהלוים המה בבחי' יראה והכל מטעם הנ"ל וכן במשך הנ"ל כשהאב אוהב את בנו אהבה עצומה אך הבן קטן ואינו יכול לסבול ולקבל אהבה והאב רוצה לגלות האהבה כנ"ל ומכה אותו ועי"כ מגלה אח"כ מדת רחמנות שהוא התגלות אהבתו כנ"ל וזהו בנת לרעי מרחוק לשון ריעות ואהבה ובנת ר"ל הבינות וגלית האהבה מרחוק ר"ל ע"י התרחקות שנתרחק מתחלה ממנו היא גרמה התגלות האהבה והנה אצלו ית' עבר ועתיד הכל שוה לפי שהוא קודם הזמן ואפילו מקודם שהיו ישראל היה גלוי לו כל צדיק וצדיק עם כל מעשיו ותורתו ומתחלה שעלה ישראל במחשבה היה כבר שעשועים להש"י מכל צדיק ומעשיו וזהו שמצינו שהקב"ה משתעשע ואומר אליעזר בני אומר פרה וכו' קודם בא ר' אליעזר בעולם כבר הקב"ה קיבל ממנו שעשועים ובאמת מעשה הצדיקים שעושין עתה בפועל הם מכוונים ושווים למחשבת הבורא ית' קדומה ובמעשים טובים נעשה מרכבה למחשבת הבורא ית' וממשיכה עליו ושורה עליו והנה מחשבת הש"י הנ"ל נקרא אב למעשה הצדיקים שעושים עתה בפועל והוא מסייע להצדיקים ויש להם כח לעשות וזהו ויאסור יוסף את מרכבתו ר"ל יוסף הצדיק נעשה מרכבה במע"ט שלו ויעל לקראת ישראל אביו דהיינו מחשבה ראשונה כנ"ל ודו"ק: