לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) נ״ט

העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, בפ' מי שמת¹ צ"ל מי שמתו, ברכות כ"ג ע"א כל נטורינהו טפי עדיף. כל כמה דמינטר עדיף טפי. מכאן אמר מה שנהגו כשיושבים בעגלה שאין מקפידים אם יושבין על שק של ספרים מהאי טעמא דנטירותא עדיף מבזיון. כן הוא גבי תפילין ע"ש, וכן מצאתי בי"ד בסי' רפ"ב. ואם היה מפחד מפני הגנבים מותר אפי' לרכוב עליו. וזכורני שהיה מניח הג' לבד, והפי' לבד, והתו' לבד, והפוסקים לבד וכן מצאתי בי"ד בסי' רפ"ב. אבל אין מניחין נביאים וכתובים על גבי חומשים. וזכורני שהיה אחד שלא היה רוצה להלות לבחורים גמ' ופרושי', וא' אם ירצה להלות טוב ואם לאו אל ילך אל הישיבה. וזכורני בשעת הישיבה הבחורים מניחים הפירושים והתו' על הג' בשביל לימודם² עי' טו"ז סי' רפ"ב ס"ק י"ג ובמג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ד. ומתוך כך היו מקלקלים הג' או הפוסקים. והיה נדבר איך שייך לקלקל הספרים והשיב הגאון זצ"ל לכך נכתבו בתחלה. וזכורני (כשמגיע) [כשמגיה] בספר ורוצה לעשות סימן להיכן שייך האות או תיבה, עשה סגול על התיבה ועל המקום ששייך שם. וגם זכורני ששמעתי ממנו או משאי' מהרר"א ס"ל זצ"ל שהיה מדקדק ממנו, כשיש שני תיבות והאחד מיותר יש למחוק השני, כי הראשון נכתב כדין. וכן מצאתי במס' סופרים פ"ה³ ה"א. וז"ל הכות' שם של שני שמות קודש מקיים הראשון (ומעקב) [ומעכב] את האחרון. ר' יודא אומר אם היה האחרון⁴ וכ"ה נוסחת כ"י שם בדפוס ווילנא, ולפנינו הגירסא אם הראשון בסוף הדף וכו'. בסוף הדף מעכב את הראשון ומקיים את האחרון וכן פליגי בשמות של חול. וזכורני שא' שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה. ולפי דעתי זכורני שא' פ"א הייתי דורש דשביעי חביב מגלילה⁵ עי' ב"י או"ח סי' קל"ו דגדול שבצבור עולה בסוף. והיו קוני' כולם שביעי. וכשראיתי זה הייתי דורש דגלילה חביב'⁶ כדריב"ל במגילה ל"ב ע"א הגולל ס"ת קיבל שכר כולן ועי' או"ח סי' קמ"ז.

וזכורני הס"ת שלו שהוא מסדר אותו לכתוב לא הוי כתוב בראשי העמודים ו"ו¹ עי' הגמיי"מ פ"ז מה' ס"ת סי' ז' ובב"י יו"ד סוף סי' רע"ג. וכשהתחיל לכתוב היה שם מניין. וזכורני כשכותבין ס"ת חדשה בניאושטט כשנושא אותה בתחלה לב"ה באו כל הקהל אנשים ונשים והלכו עמה מבית הסופר שכות' בו עד ב"ה. ולפעמים אומר שירות ובאותו ס"ת קורין בו בכל שבת שנה תמימה. ואח"כ קורין בו כסדר שאר ס"ת, וכל ס"ת שבא לארון הגדול אין רשות לבעל ליקח משם. לפעמים הם מלוים ס"ת אחד או ב' בשאר ב"ה.

וגם מנהגם בניאושטט כשרוצים לקרות בשבת בס"ת, היה אחד קורא באותו ס"ת ואחד שמע לו בתיקון ס"ת בשעת המזמורים. ולא רצה לדבק בחלון אפי' אגרת של שלומים רק נייר חדש¹ עי' בס' יוסף אומץ דף קנ"ה ע"ב. ואמר אם מתנ' בתחלה בשמוכר ספרים או תפילין מתי שירצה למכור מותר למוכרם אפי' לדבר חול. ותלמיד אחד שמע ולא הודה לו, ונ"ל טעם הגאון זצ"ל משום דכת' יו"ד בסי' רפ"ה² לפנינו רפ"ב ועי' או"ח סי' קנ"ג. בהלכות ס"ת: וכת' א"א ז"ל, הילכך יחיד שמכר ס"ת שלו מותר להשתמש בדמיו דדמי למכרוהו ז' טובי העיר. מה שאנו כותבין יותר מג' תיבות בלא שירטוט, משום דא' בתו'³ גיטין ו' ע"ב ד"ה א"ר יצחק, סוטה י"ז ע"ב ד"ה כתבה, מנחות ל"ב ע"ב ד"ה הא, ועי' הגמיי"מ פ"ז מה' ס"ת סי' מ' ונ' ובאו"ז ח"א ה' גיטין סי' תשט"ו בשם רבינו שמחה ובתשב"ץ ח"א סי' ח' ובעקרי הד"ט ה' ס"ת סק"ו. דזה הכתיבה של מעשיט שכותבים לכתבים אינו כתיבה. א"נ השיטה העליונה היא כמו שרטוט. א"נ כיון דמהפכין הפסוק שרי ועיין ביו"ד בסי' רפ"ד. ע"כ כתבתי שנת רל"ד ג' אייר כי הלכתי חצי שנה נע ונד וגם כבר הייתי חלש בקדחת ל"ע, ועתה התחלתי לכתוב בבית ה"ה האלוף מהר"ר יעקב ממישטרי יצ"ו הדר בקרימונא במז"ט.