לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ל״ט

בשנת ריזל"פ בא ר' עזריאל מצוויקא לביתו, ואמר שלום עליך ר' עזריאל ועמד מפניו, ואמר לכן עמדתי מפני שהוא זקן ואיני רוצה לכתוב כל הטעם. בפ"ב דכתובות¹ דף י"ז ע"א. אגריפס המלך שעבר לפני הכלה וכו', ואמר מכאן משמע אם הלך תלמיד לפני רבו או בן לפני אביו ויכול ליישב נגד העולם שעשה לפי תומו אע"פ שהוא מזיד, וה"ה דבר אחר שהיא נגד הכבוד מ"מ אינו נקרא עבריינא. אם עוסק בתורה צריך לעמוד לפני ת"ח משום שהוא מצות עשה, וצריך להפסיק בתורתו וכן מצאתי בי"ד בסי' רמ"ד ואפי' אם הוא עוסק בתורה צריך לעמוד. וזכורני כשרוצה לקבוע השיטה על התוס' זמן, זה אמר בזה השיטה אני חפץ וזה אמר בזה השיטה אני חפץ! אמר לבניו איני רוצה שאתם מקפידים על השיטות.

וזכורני שאמר בחורים זקנים שלומדים כל ימיהם צריך לנהוג כבוד בהם והיה משמע אפי' לקרות להם לס"ת בלשון החבר. וכן כבר שמעתי מהזקן מהר"ר שלמה שפירא זצ"ל. ולאחר פטירת הגאון זצ"ל אמר לי אדם נאמן משמיה דהגאון זצ"ל, כשיש בחור שהוא נאה במעשיו וחסיד ואין לו מעלה בלימודו, לפי דעתו ראוי ליתן לו החבר יותר מאחר שאין הגון במעשיו ואע"פ שיש לו מעלה גדולה בלימודו, מצאתי מזה דלעיל בי"ד בסי' רמ"ד, ומי' כיון שהוא חכם קצת ע"ש. וזכורני שבקשתי ממנו ללמוד את בנו שעות בשכר מחמת טעמים שהיו לי. והשיב לי ע"י שליח אין חכמה ותבונה נגד השם, פי' לעולם ישכור אדם הטוב שבמלמדים לבנו ואל ילך אחר קורבה או אחר מיעוט שכר. וכן מצאתי בי"ד בסי' רמ"ה, ואם יש כאן מלמד שלומד לתינוקת ובא אחר טוב ממנו וכו'. ושאלתי לו קטן שהולך בדרך לא טובה כגון משכב זכר ועובר על לאו לא תגנוב אם מותר ללמדו תורה ואמר הן.¹ ועי' חולין קל"ג ע"א כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם וכו', כזורק אבן למרקוליס וכו', וביומא דף ע"ב ע"ב למה זה מחיר ביד כסיל וכו'. ואפשר דקטן שאני א"נ אליבא דב"ה במס' אדר"נ פ"ב ה"ט דסברי לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לת"ת ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים. וזכורני שא' אותם הבחורים העשירים המפונקים שעשו להם שולחנות כשיושבין במקומן הופכין השולחן לאי זה צד שירצו ועליו הרבה ספרים לא טוב הם עושים. אדרבה כשמבקש אחר הספר ובא לו בטורח גדול זכור באותו מעשה מה שרוצה ללמוד. כמדומה לי שמצאתי לו סמך בי"ד בסי' רמ"ו ולא כאלו שלומדין מתוך עידון וכו'. כשמגיד לבחורים ההלכות לא היה מסיים בסוף הפרק, אלא הניח קודם הפרק מעט או אמר בפרק שני המשנה ומעט גמרא וגם אינו מניח בתיקו.

ר' אליעזר מטוך הוא בן אחותו של מהרי"ח, רמ"ם הוא ר' מנחם ממירשפורק באושטריך,¹ עי' שו"ת מהרי"ו סי' קל"ג ומהר"י מינץ סי' י"ג. וראה מש"כ בשה"ג הנדפס בקונטרס דברים עתיקים, לייפציג תר"ו. והוא תלמידו של ר' יצחק אופנהיים זצ"ל. לפי דעתי מקצת שמות שמעתי משאירי מהר"ר אייזיק הלוי זצ"ל, [רא"ם הוא ר"א ממעץ כן אמר לי מהר"י ס"ל מינץ יצ"ו וכן אמר לי מהרי"ח הוא ר' יחזקי'], כל היכא דכתב הכי נהיגי במתיבתא פי' הקדמונים הגאונים. יונה א"ר זירא בפ' אלו טריפות² חולין מ"ג ע"ב. יונה פי' שם חכם.³ לפי פירש"י ודלא כב"י ביו"ד סי' כ'. וזכורני שאמר הגאון זצ"ל שלומד בחד מקום השם מיונה, וכן מצאתי במסכת נדרים בפ"ק⁴ דף ט' ע"ב. א"ל רב יונה ה"ט. וכן מצאתי בפ' הזהב⁵ ב"מ נ"ז ע"א. גבי אונאה ר' יונה אמר אין להן, וכן בפרק נערה שנתפ'⁶ כתובות מ"ו ע"א. דתני יונה את בתי נתתי. בפ"ק דכתובות⁷ דף י' ע"א. אסבוה כופריה אסבוה בבי"ת גריס, כן שמע משמיה דמוהרר"י מולן. טווסא פאון בלע"ז, כן פרש"י בפ' כל הבשר.⁸ חולין קט"ז ע"א. נמר ליוופרט [ראב"ן ר' אליעזר בר' נתן]. כל היכא דכתי' בתלמוד⁹ ברכות מ"ה ע"א, עירובין י"ד ע"ב, פסחים נ"ד ע"א. מאי עמא דבר הוי דן לקולא כמו שמוכח בתו' בהקומץ¹⁰0 מנחות ל"ה ע"ב ד"ה פוק. ואמר לי מהר"י אוברניק זצ"ל רמ"ה הוא ר"מ הלוי והוא היה בזמן האשי'. הר"מ מור"ם מהר"ם ג' שמות הכל חדא. בסוף פ' יש נוחלין¹¹1 ב"ב קל"ח ע"א ד"ה יורשין ועי' במרדכי פ"ק דר"ה סי' תש"ד. (פירש [רשב"ם]) פי' ר' שמואל בר מאיר דהא דק"ל הלכה כרשב"ג במשנתינו היינו משנה אבל ברייתא לא [וכו']. אבל היכא דאמרי' משנה היינו נמי ברייתא כדאמרי' בעלמא¹²2 גיטין ס"ז ע"א. משנת ראב"י קב ונקי, ומשום הכי קי"ל כותיה בין במשנה בין בברייתא. זה חפצתי לכתוב אע"פ שכת' אות באות בב"ב ולא שמעתי מן הגאון זצ"ל שיש בו חדוש יותר משאר גמ'.