א
וכת' אז"ג יין כשהתחיל להרתיח נקרא1 נראה שצ"ל אינו נקרא יין מבושל ועי' באו"ז ע"ז סי' קנ"ה. יין מבושל, וכן מצאתי ביו"ד בהלכות יין נסך בסי' קכ"ג וז"ל: על גבי האש אבל לא כת' כשהתחיל.
ב
וא' שאין לשתות יין עם הקראים כי כן מצא בתשובה, וז"ל: התשובה ויין של מינים וקראים שאינן מאמינים בדברי חכמים, אע"פ שאינם משומדים לע"ז יינם יין נסך, לפי שאינן מקפיד' על מגע גוי, כדאשכחן פ' בתרא דע"ז1 דף ס"ט ע"א. דאפי' המטהר חמריו ופועליו, ואם אמר להם כו'. מצאתי בא"ח בסי' קצ"ט וז"ל וכת' רב אלפס ז"ל והאידנא הם גוים גמורין ואין מזמנין עליהן. מצאתי בפרש"י בסוף דם הנדה2 נדה נ"ז ע"א, ועי' בנקודות הכסף סי' קכ"ד ס"ק כ"א, ובשיורי ברכה שם דין ב', ובכנה"ג הגהת ב"י אות כ"א, ובשו"ת בנין ציון החדשות סוף סי' כ"ג. וז"ל: ויין נסך דאין כותי מקפיד על מגע גוי [ושמעתי שיש חילוק בין הקראים לכותים].
ג
[כתב] למי כל חמדת ישראל ה"ה לאדוני' ר"ג ה"ה מוהר"ר ישראל יצ"ו, נא מ' באיריני ההיא תשובת ראבי"ה בסוף תשוב' מיימוני' הם השייכות לספר קדושה1 סוף המ"א סי' כ', ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' קנ"ג וסי' קצ"ו. על חביות דאשתקל ברזה, ביען כי הלשון מגומגם, גם כי ראיתי בס' אבי"ה כי כמדומני שמתיר לשתות במסקנא גם למעלה מן הברזה, גם איני מחלק בין ידו לשל גוי לברזא ובכן יגדל שלומ' מר וכס ישי' יפש' למעלה למעלה ויאריך ימי' כח' ונ' אהו' ת'ת' ת'ת' יצחק לגי'.
ד
[כתב שאירי זצ"ל] שלומך יסגא לחד' אהו' עמ' מהר' אייזיק ס"ל יצ"ו, מאי דק"ל אדרבי ראבי"ה כפי מה שמצאת דבריו בתשובה המיימ' וכן בספרו שמתי' בשתי' אפי' מה שלמע' מן הברזא כן הוא, וכן איתא בהג' באשי'1 במס' ע"ז פ"ד סי' י"ב. מא"ז שכת' בשם ראבי"ה שאם הברזא קצרה ואינה נכנסת בחלל החביות שיוכל כלום לשכשך בין הוציא בין החזיר מותר היין שבחביות וכת' שם שכך מצא בתשובות ורשב"ט נחלק. וכת' דאין לסמוך על הוראה זו והן הן הדברים שנמצאו בת' המיימו' כדמ' התם, ודק' לך פסק בלישנא דעד ברזא אסור והיינו מטעמא דההוא חמרא בתר ברזא גרירא. י"ל דלעניין זה יש לחלק בין אנח ידיה על הנקב ובין החזיר ברזא או הוציא, משום דע"י דבר אחר ואינו יכול כלל לשכשך כמו באנח ידיה עלויה פשיטא דע"י ד"א שרינן טפי, דהא דכת' אשי'2 בשם הרשב"ם שכתב. בש' רש"י שאם נטלה הברזא גרע מאנח ידיה עלויה היינו בברזא ארוכה ומטעם שכשוך כמפורש הת' ולא הוצרך ראבי"ה לפרש כל הני חלוקים. נאום הקטן והצעיר שבישראל.
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…