לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ג׳

[תשובה] ואשר שאלת על כף של בשר בן יומו שנתחב ב' פעמים בקדירה ולא נודע בנתיים אי צריכינן ב' פעמים ס' או לא ובעיניך בקל להתיר. אל יקל בעיניך להתיר כי כתב' תשובה ארוכה מזה¹ תה"ד סי' קפ"ג. והארכתי בדקדוקים יפה על זה. גם ראיתי תשובת הגאון מהרי"ל ז"ל² תוך סי' קפ"א, ובד"ו סי' ק"ן. שדקדק מן התוס' פרק כל הבשר³ חולין ק"ח ע"ב ד"ה אמאי. דקדוקים (יפיהם) יפים לאסור, מטעם דאיכא למימר בתחיבה ראשונה של הכף בלע הכף מן החלב ונאסר מה שבתוכו בשר בחלב וכשתוחבו פעם שנייה צריך עוד ס' כנגד אותו איסור חדש שנפלט ממנו לקדירה, ומתוך חולשי קצרתי בזה כי היה צריך אריכות לבאר יפה לכן תדקדק בעצמך. אמנם נשארתי במסקנא להתיר מתוך סברות וטעמים נכונים.

הג' באשי' בפ' גיד הנשה¹ סוף סי' כ"ד ועי' במרדכי שם סי' תרע"ד ובהגהת שע"ד סוף סי' ל"ח [דף כ"א ע"ד] ובאגור סי' אלף קע"ו ובשו"ת מהרי"ל סי' פ"ט. וז"ל אבל ראבי"ה פסק אם נמלח חלב ובשר יחד וידוע מקום שנגע בו צריך קליפה כו', וא' הגאון זצ"ל כן נוהגין ברינוס. מיהו רבי' יצחק הלבן וכל רבותיו פסקו דמליחה נמי בסמך כו' כן נוהגין באושטריך ע"ש.

מלקוטי מה"ר יודא אוברניק ז"ל. הגאון זצ"ל משער בשאר ימות השנה במליחה בששים ומצרף יחד כל הנמלח עמו ובפסח אם נמצאת חטה במליחה אוסר ג"כ כל הנמלח עמו.

צנון שנחתך בסכין של גוי בעשב מותר אבל אם נחתך במקום שיש לעשב שרש אחד סמוך לראש אסור ועיין בסי' אשיר' במסכת חולין¹ פ' כל הבשר סי' ל"א ועי' בד"מ סי' צ"ו סק"ד.

בצלים שנחתכ' בסכין של גוי למעלה בעשב מותרין שאין העשב חריף. כמהין שקו' פיפרלינג שנחתך בסכין של גוי אסורים מפני שהוא מר.

[כתב מוה"ר לייזר¹ ליזר. קלוזנר ז"ל הי"ד] צנון שחתכו בסכין של גוים באשי' פ' אין מעמידין כתב דמהר"ם היה מורה כספר התרומה² לאסור. ואעפ"כ לא הי' מוחה ביד הנוהגים היתר, וכן ראוי לנהוג ואפי' לאסור כלו דאשי' לטעמי' אפשר משום דסבר מליחה נמי כדי קליפה ולא נהגי' הכי. אמנם על דברי השר ז"ל איני חולק [השר פי' מהר' שלום, דרשות, איני חולק].

על קלח של צנון שנחתך בסכין של גוים לפי מאי דנהיגי' כספר התרומה מהו, מי אמרי' דמהר"ח לא התיר אלא עליו אבל קלח אינו בכלל עליו¹ עלין. מדאיצטריך למיתני גבי מרור יוצאים בקלח שלהן² פסחים ל"ט ע"א. ש"מ דקלחים אינם בכלל עלין. או דילמא דוק לאידך גיסא מדנקט צנון ש"מ דוקא השורש ולא הקלח ואת"ל הקלח מותר, ראשו של הצנון ששם מתחיל השרש וירק הוא מבחוץ וכן רובו מבפנים ואינו לבן מבפנים כמו גופו של צנון מהו? אי חשוב כמו גופו של צנון או לא?

האמת דעתי היה נוטה בפשיטות לאסור זה אלא בהיות בנך פה שא' עמי' מהר"ק יצ"ו רצה להתיר, אף זה אמרתי לשאול לכבוד מורי אלו שאילות נא אדו' השיבני עי"מ עליהם ואל יהא לאדוני למשא ובכ' יגדל נא כח אדנ' כנ' תת"ת עבד מכוד'¹ אולי צ"ל: מדוכא, ועי' בשו"ת מהר"ח או"ז תוך סי' י"ד. שאי' יודא.