לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קנ״ב

הנרות הללו אנחנו מדליקין על הנסים ועל הישועות ועל הנפלאות שעשית לאבתינו ע"י כהנך הקדושים וכל מצות שמנת ימי חנכה הנרות הללו קודש הן ואין לנו רשות להשתמש לאורן אלא לראותן בלבד, כדי להודות לשמך על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך. ברוך שהחיינו, ואשר עשה ניסים. וזה הנוסח כתבתי מכ"י וכן מהר"י מינץ יצ"ו, וראיה שהקדים שהחיינו לאשר עשה נסים, ולפי שמצאתי במסכת סופרים¹ כמו שכ' במטה משה סי' תתק"פ בשם הרש"ל. ורציתי לדקדק ברוך שהחיינו ואשר עשה ניסים אין מנוסח הנרות הללו, אלא סדר ברכות הוא מונה. ולא הודה לי מה"ר יעקב מיישטרי יצ"ו אלא הנוסח כן הוא.

והבחורים מדליקים נ"ח, וכן ראה ממה"ר שלום זצ"ל. ואמר השר זצ"ל, שפ"א היה סומך על אשתו ולא הדליק וגם אשתו אינה מדלקת, [כתב בספרו¹ פרק כ' ה"ו.]. ופעמים שאיש ואשתו חייבים בנ"ח, כגון שאין להם בית מיוחד, ואין שניהם יחד. ואמר מי שרוצה לאכול סעודתו בבית אחר ידליק בביתו ולא במקום סעודה, כיון שאכל שם באקראי. ושורף בליל האחרון השמן והפתילות שנשארו. וזכורני שלקח בכל לילה פתילות חדשות. והוא מדליק קודם הבדלה כדי לאחר השבת, ואע"ג שהמעשה מהדלקה מוכח שאינו שבת² תה"ד סי' ק"א. ושמעתי שכתב כן בס' אשירי בחידושי דר' מענדלין. ואם שכח על הנסים אם נזכר קודם שחותם הטוב יאמר על הניסים במקום שנזכר, ואח"כ ועל כלם. ואם חותם הטוב חוזר לרצה, ואם חותם עושה שלום אינו חוזר.

וזכורני שאמר בעל הניסים ואחר כן ולא אחר כך. וקורא [באושטריך] לכהן ויהי ביום כלות כלו, ללוי ביום הראשון עד [פר] אחד, וישראל עד ביום השני. וביום השני קורא לכהן ביום השני עד פר אחד וללוי עד ביום השלישי ולישראל ביום השלישי כלו. וליום ח' קורא ב' ליום ח' והשלישי קורא כל הסדרא וגם הפרשה מבהעלותך עד את המנורה, אע"פ שמיימוני וא"ח¹ וכ"כ באגור בשם מהרי"ל סי' תתר"ם. אינם כתבו בזה הסדר. וכשחל יום ראשון מחנכה בשבת היה קורא למפטיר בס"ת ויהי ביום כלות עד וביום השני. ואם חל בו ב' שבתות, בשבת ראשונה מפטירים בנרות זכריהו דהיינו רני ושמחי הכתוב לפ' בהעלותך. בשבת שניה מפטירין ויעש חירם הכתוב לפ' פקודי אע"פ שהיתה חתונה באותו שבת.

מכאן בלא סדר. בבית הגוי מדליק רק נר אחד ושמש אחד אע"פ שאין הגוי מקפיד על ב' או ג' נרות, שמא אחת למאה פעמים שתבא סכנה ממנה, והיה גנאי למצוה. וראיה¹ סי' תרפ"ד. מחסא בליל פסח שאוכלין עם חרוסת משום קפא, ובכל השנה אוכלין אותו בלא חרוסת אע"כ כמו שפי'. ומחרכין הפתילות של נ"ח במקומן וכן לשבת. ואמר שאין חובה לחריכ' בפתילות גבי נר חנכה. וגם לפעמים הוא עצמו אינו מחריך הפתילות של נ"ח כשמדליק על השמן. ולאחר שאמר הנרות [הללו] היה מנגנין מעוז צור ישועתי. לפעמים אמר אותו בדילוג. וזכורני כשהדליק בע"ש אמר הזמר מעוז צור ישועתי בליל שבת על השלחן עם שאר מזמורים.