לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קי״ט

ובתפלה כל אדם יכוון בהשמות וזה פי' הכוונה מי"ג מדות. ה' פי' רחום קודם שיחטא, כגון מצות ציצית, שאינו חייב לעשות מלבוש של ארבע כנפות מ"מ עבירה היא, שצריך להדר אחר המצוה. עיין במעשה דרב קטינא¹ ק"ב ע"ב. ה' רחום לאחר שעשה עבירה וישוב, אל רחום בעת צרה, והוא לשון גבורה. וכן הוא אומר אלי אלי למה עזבתני. רחום שהוא מרחם על כל הבריות כאדם המרחם על הבהמה, אבל אינו דומה לאדם אלא כדי לשבר את האזן. חנון רחום בשעת התפלה, ארך אפים, מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע שמא יעשה תשובה. משל לאדם מי שיש לו חוטם ארוך אינו נח לכעוס, כי העשן אינו עולה במהרה, גם אפים לשון חוטם. ורב חסד שעושה חסד, שאינו חושב שלש עבירות הראשונות שאדם עושה. ואמת, על דברי נביאים מה שאומרים טובה, אבל פרענות אפשר לבטל ע"י תשובה וראיה מיונה.

נצר חסד לאלפים נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פרעניות, כמו שפי' רש"י בכי תשא. נשא עון אם עונות וזכיות שוים ח"ו נשא עונות למעלה מעתה הוי הזכיות כבדים. ועון פי' אלו הזדונות עונות להנאתו כגון גזל. ופשע אלו (המורדים) המרדים שאדם עושה להכעיס, כגון דולק נר בשבת. וחטא' אלו השגגות, ובגמ'¹ מנחות ד' מ"א ע"א. מפרש למה תנא שגגות לבסוף. ונקה לפי פשוטו, וכן יהי רצון, כן הגי' באשי' במס' ר"ה² יומא ד' ל"ו ע"ב. אבל מי שאינו יכול לכוין כל זה יאמר לכה"פ באימה וביראה וברעדה, וראי' הקב"ה מתעטף בטלית³ פ"א סי' ה' ועי' בשל"ה ד' נ"ט ע"ב וכו'. וזכורני שקראתי לפניו הפי' מי"ג מדות כמו שהוא דריש בב"ה, כמו האשי'. וא"ל כתוב נמי הגירסא מהמרדכי וז"ל, ורב חסד פי' ח"ו אם עונות וזכיות שוים אז עושה רב חסד ודן לפי הזכיות. נשא עון ג' עונות ראשונות וג' פשעים ראשונים וג' חטאים ראשונים. ונקה לפי פשוטו, וכן יהי רצון. ע"כ דרשה אחת.

והיה כי תבא וירשתה וישבת, פי' רש"י מגיד שלא נתחייבו עד שכבשו וחלקו כו', ותימא מנ"ל לרש"י עד שחלקו, תאמר מיד כשישבו היו חייבים בבכורים? וי"ל כיון שכתוב וישבת בה משמע עד שחילקו, ד"א אם תרצה שתקיים וישבת בארץ תן בכורים מהז' מינים. ד"א הז' מינים כנגד ז' עברות הכתובים בפרקי אבות¹ ר"ה י"ז ע"ב..