א
[דין הנסרים ועץ המרדה]. ואם יש בנסרים נקבים קטנים שעושין התולעים יסתום בעצים כדי שלא ידבק העיסה בהם. [לא יתעסקו בשום תחבולות בשעת תקון המצות]. וזכורני שאמר הטעם משום שנראה להם הזמן קוצר בתחבולותם, ובקל עובר השעור מן החמץ שהם סבורים שאינו עובר. [לפרר מצות בע"פ ולהאכיל לקטנים], העתקתי מהקובץ של מהר"ר משה ס"ל מינץ יצ"ו, וז"ל: דרש מהר"י י"ץ, הוא הגאון מוהר"ר איסרלן זצ"ל, לפי מנהגינו בני גליל העליון, שאין אנו מתקנין שום תבשיל מן מצה בע"פ לצורך פסח. כגון אם חל יום ראשון של פסח בשבת, דאז ביום ו' אין עושין חמין של מצה לצורך שבת, שקו' מצה צאלנט. וכן אין כותשין המצה לצורך מחר, ובני אושטריך אין חוששין למנהג זה. ואמר שזהו טעם שלנו, דאיכא למיחש מתוך שהוא עוסק עם מצה, שמא יאכל מצה, ואמר האוכל מצה קודם הסדר כאלו בועל ארוסתו1 עי' בתה"ד סי' קכ"ג. כו'. אבל דרש שאותה מצה שנאפה קודם חצות, שרי לתקנה לצורך הפסח, דאפילו אם אכל ממנה אין כ"כ חשש, כיון דאין עיקר מצוה לצאת בה רק במצוה או במצה שנאפית לאחר חצות, דומיא דקרבן פסח.
ב
העתקתי ממה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון ר"ג הזקן מוהרר"י המכונה איסרלן זצ"ל: נראה1 ירושלמי פסחים פ"י ה"א מובא בתוס' ד' ל"ה ע"ב ד"ה מי ודף צ"ט ע"ב ד"ה לא ועי' בר"ן סוף פ' אלו עוברין. למורי יצ"ו דשרי להאכיל הקטן מצה בע"פ אע"ג דלא ספינן לקטן איסור בידים, הנ"מ איסור לאו, אבל ביטול מצות עשה לא. וכעניין זה יישב מהר"ם בברכותיו המנהג שנהגו להטעים התנוקת2 עי' תה"ד סי' קכ"ה. בב"ה בע"ש.3 מן הקידוש. נראה למורי דאם הגיע הקטן לכלל דעת שיוכל להבין מה שיספרו לו מנסים ונפלאות מיציאת מצרים, אז אין להאכילו כו'. עיין בפ"ג במיימוני4 אמנם. דר' מנחם אפה עוגה לבנו בע"פ שחל בשבת ע"ש.
ג
[אם מקלשין חרוסת בלילי שבת]. בליל שבת נטל חתיכה עבה חרוסת ונתן בקערה זכר לטיט, ואח"כ נתן בו יין הרבה בשעת טיבול, ועושה אותו רק באצבע ולא בכלי זכר לדם. וראיתי שנתן אח"כ גם חרוסת, אם נתן בו יין יותר מ[כ]ד(א)י צורכו, ועשה אותו עב באצבע כשעורו. [מצאתי בא"ח בסי' תמ"ד וז"ל: ויקנח הקערה באצבע יפה ע"ש]. ואמר בסוף הדרשה למה אנו מחמירים כל כך הרבה בהלכות פסח יותר משאר איסורים? וי"ל כיון שראינו שהקב"ה מחמיר וכתב בו בל יראה ובל ימצא, ומנ"מ להקב"ה אם אנו אוכלין חמץ או מצה? אלא כמלך שצוה לעבדיו לעשות דבר וכיון שראינו שהמלך מחמיר, אנו עבדיו נמי מחמרינן בזה המצוה. כמדומה לי ששמעתי משארי האלוף מהר"ר אייזק ס"ל ששמע מהגאון מהרר"י וויילא זצ"ל, שהביא ראיה שהקטן בודק בית שלו, ממה שכתבו התוס' פ' בכל מערבין בדבור כאן בעירובי תחומין1 סק"ב ובפ"ו סק"ט הביא מעשה ברבינו מנחם שהתיר לעשות עוגה לבנו בע"ש לאכילה בי"ד שחל להיות בשבת אחר חצות.
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…