לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ב

[כתב מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו], במנחה בשבת אני חותך בככר כבר, וטעמי שמה שאין חותכים בשבת פי' התוס' שלא תשמט ידו ותחתך לשנים, ונמצא שלא יהי' לו לחם משנה. ובמנחה הא אפילו יארע כך הא נמצא הרבה דעות דלא בעי אפילו לחם אחד שלם, ואין נ"ל להפסיק בשביל זה בין ברכה לאכילה. ובלאו הכי חשש רחוקה היא קצת שתשמט ידו, ועל ספק זה יש לסמוך על הגאונים שאין מצריכים לחם שלם. אמנם אם חלה דקה לפני איני חותך כלל אפילו בחול, כי אין הפסק עתה כלל, ואפילו בחול מצוה לבצוע על ככר שלם. וזכורני שהיה אוכל דגים בליל שבת ובשבת שחרית כשאפשר בשום צד, וכמה פעמים אכל דג שקו' הערינג עם בצלים שקו' גשערב שאין [כשאין] לו דגים אחרים. [ועיין בדף פ"ו בסמ"ק הלכות שבת שלי המתחיל והוא אמר]. ואם שכח המשרת ולא הניח אלא מפה אחת על השלחן בשבת, אז אינו נוטל המפה מן השלחן כל השבת. אלא נוטל המפה ומנער אותה, עד שיבואו הפרורין לצד אחד, ואז נוטל הפרורין בידו והלך לו. ואמר בליל שבת שיר המעלות בחוץ, קודם שקורא ק"ש, כמו שאמר בשאר לילות תהלים מבפנים קודם שקורא ק"ש.

[מצאתי במס' סופרים בפ' י"ח¹ וצ"ל כיצד מברכין ד' ל"ט ע"ב תוס' ד"ה והלכתא. וז"ל: וכן היא שאמ' בשבת מקדימים לבוא, כדי לקרות ק"ש כוותיקין עם הנץ החמה, ומאחרים לצאת כדי שישמעו פי' של הסדר. אבל ביו"ט מאחרים לבוא, שהן צריכין לתקן מאכלו של יום, וממהרים לצאת שאין מן הדין לפרוס² הלכה ד'. להם, דאמרי'³ צ"ל לפרש. רב לא אוקי אמורא מיומא טבא לחבריה עכ"ל. מ"מ נ"ל אין משיבין על הארי, וגם לעיל בהלכות יוצר כתב' שאינו מקפיד על הוותיקין]. וזכורני בשבת אינו עומד ממטתו בבקר כמו בחול כשהיה חלש קצת ל"ע, משום דכתיב בשאר קרבנות בבקר בבקר, ובשבת כתיב וביום השבת. ואמר לי מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שאמר לו הגאון זצ"ל שכתוב כן במרדכי רינוס. והקשה לו מה"ר יודא דלעיל איך שייך לכתוב בבקר על מוספי שבת? והשיב הגאון במרדכי אושטריך ליתא. וכמדומה להגאון זצ"ל כל מה שכתוב במרדכי רינוס ולא כתוב במרדכי אושטריך בכלן יש לפקפק. ול"נ דאינו קשה משום דכתוב בא"ח בס' מ"ח וז"ל: ואינו קשה שמוסף זמנו כל היום, וכן מצאתי בא"ח בס' רפ"ו, וז"ל: מוספין כשרין להקדים אע"ג דכתיב בנסכין בבקר וכו' ע"ש.

פ"א צוה לחפש הס"ת ולגוללו בשבת קודם הקריאה אע"פ שאינו צריך לגוללה רק ב' יריעות או ג'. כשהיה בהר ואם בחוקתי ביחד היה מפטיר ה' עוזי ומעוזי עד רפאני. והיה מפטיר הלא כבני כשיים לקדושים אע"ג דכתיב במרדכי במס' מגלה הלא כבני כשיים לאחרי.