לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ג׳

ידיך עשוני ויכוננוני, הבינני ואלמדה מצותיך. ויבואני חסדך יי תשועתך כאמרתיך, סתרי ומגיני אתה, לדבריך יחלתי, פי פערתי ואשאפה, כי למצותיך יאבתי. בטוב גד"א אתחיל לכתוב הלכות, רחמיך יזכני שלא ימצא בהם שגגות וחטאות, מלא שאלתי ותברכני ברוב ברכות, שרש ההלכות שמעתי אות באות, הבינני הגאון ר"ג הזקן מוהר"ר איסרלן בסמיכות, זכותו יזל לעומדים בנסים ונפלאות [נוראות].

וקראתי לזה הספר לקט יושר, כי לקטתי ביושר ולא במעל, כי כוונתי לשם שמים. וכן מוכח קצת מתוך הספר מכמה ענינים שכתבתי, וגם לא כתבתי בזה הספר לא איסור והיתר מדעתי. והכל בא אלי בטורח גדול בכמה ענינים בראשונה, עד ששאלתי כמה ענינים ג' פעמים מן הגאון ז"ל ומן התלמידים עד שהבנתי. [וגם לחתוך נוצה לכתוב בה לא יכולתי], גם איני אוכל לכתוב במהירות. וגם אני צריך לבקש מן מקצת הבחורים להעתיק לי הפסקים שכתב הגאון ז"ל לחכמי ישראל ולהגיה אח"כ. פעמים בחנם ופעמים בשכר, פעמים כתבתי בעצמי והגיהתי, ולכן יש לסמוך על אותן פסקים. והגאון ז"ל כתב התיבות בדקדוק, ואם נמצא בהם חסר או יתיר זה בא מצדי או מצד הסופר [אשר העתיק כתיבת ידו]. ואם נמצא באחד מהם שדילג תיבה קטנה זה בא [מצדו] מתוך שכתב במהירות. ופעם אחת אמר לנו על ההלכה במנחות¹ שם ל"ב ע"ב אמר רב יהודה אמר שמואל כתבה אגרת פסולה פירש"י בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות כאיגרת בעלמא. גבי תפילין אמרי' כאגרת בעלמא, ופרש"י שם לא (דקדקה) דקדק בחסרות ויתרות. ואמר הגאון ז"ל [ש"מ] שאין צריך לדקדק באגרת שלומים. וגם אין עילוי לא בכתבי ולא בלשוני אפילו בדורי, וגם היה עלי למשא לפעמים לקנות נייר ודיו לספר הזה. מ"מ לא מנעתי כי השם [ית'] יסמכני סלה ויענני מהר קדשו. מה"ר קדש"ו בגימטריא לק"ט יוש"ר, [ולכן לבי חפץ לקרוא לספר הזה לקט יושר כי לקטתי ביושר ולא במעל. וגם] הוא בגימט' שם הגאון הנקרא לס"ת ישראל בר' פתחי' זצ"ל, אבל העולם קורין אותו רבי איסרלן כמו שכתבתי בחרוזה. ואני שמי יוזלן, ואני נקרא לס"ת יוסף בר' משה ז"ל, כמו (שציירתי) [שציינתי] בראשי החרוזות, ומה שחסר אחת במניין ישראל יוזלין (ז"ל)² וצ"ל יוזלין ביו"ד אזי הוא בגימט' תרנ"ד ולקט יושר בגימט' תרנ"ה. מלקט יושר, ע"ז אין להקפיד. כי זכורני שאמר [הגאון] מה שאומר העולם שאין להקפיד אם חסר אחד במניין בגמט', ראייתם [הוא] ממה שפירש"י בפ' ואתחנן³ דברים ד', כ"ה, גיטין פ"ח ע"א, סנהדרין ל"ח ע"א עולא אמר שהקדים שתי שנים לונושנתם. על ונושנתם, והקדים ב' שנים כו'. מדצריך להקדים ב' שנים, ש"מ שאינו די בשנה אחת. ולמה? אע"כ ש"מ שאין להקפיד אם חסר אחת בגימט', [והנה לא ידעתי אם אמר כזאת משמיה דנפשיה אם לא].