לקוטי תורה, מסעי ט׳

ענין נחלת יעקב. ע׳ בזח״ב פ׳ יתרו (דפ״ג א׳) שהוא בחי׳ טלא דנפיק מעתיקא לז״א וכמ״ש ויתן לך מטל השמים כו׳ וע״ש (דפ״ח ב׳) שזהו ענין מנחה דשבת וסעודה שלישית ונתבאר זה במ״א ועמ״ש מענין אהיה כטל סד״ה האזינו השמים. והנה נחלת יעקב נק׳ נחלה בלי מצרים וע׳ מזה בפרדס ערך נחלה. והיינו כי תפארת עולה עד הכתר אשר הוא למעלה מבחי׳ מיצרים וגבולים ועמ״ש בביאור ע״פ כנשר יעיר.

ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית בענין נחלה זו ירושלים דהיינו בהמ״ק ומבואר שם שהוא בחי׳ מקיף עליון מאד דהיינו מבחי׳ עתיק שהוא מל׳ דא״ס כו׳ וכן בנשמות יש ב׳ מקיפים מקיף ומקיף למקיף כמ״ש במ״א בביאור ע״פ כי תצא בענין ל׳ מ׳ ועמ״ש בביאור ע״פ אלה פקודי בענין ותבואי בעדי עדיים. ועוד יובן ענין נחלת יעקב ע״ד מ״ש במ״א בענין וצדקה כנחל איתן אשר פי׳ נחל איתן היינו המשכה מבחי׳ איתן שהוא בחי׳ גבוה מאד כמ״ש מזה בד״ה ראה אנכי. וע׳ בזח״ג פ׳ חקת (דקפ״א א׳) ע״פ המשלח מעינים בנחלים (ודקפ״ב א׳) ע״פ טובה חכמה עם נחלה כו׳. ובפי׳ הרמ״ז שם. והנה בחי׳ המקיפים הנ״ל שרשם מבחי׳ שלמעלה מהזמן. כי סדר זמנים נמשך מבחי׳ מל׳ דאצילות מקור דבי״ע כו׳ וזהו פי׳ לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים דהיינו כענין תשובה קדמה לעולם שימאוס בחיי הזמן. ולהיות בטל לבחי׳ המקיפים הדבוקים באור א״ס ב״ה המרומם ומתנשא מבחי׳ ימות עולם כו׳ ועי״ז גורם וממשיך ההמשכה משם להיות נמשך החסד עליון להאיר נפשו ע״ד והאכלתיך נחלת יעקב אביך כו׳ ועמ״ש סד״ה מי מנה עפר יעקב. וע׳ בזהר נח (דס״ט ב׳) ע״פ בשוא גליו אתה תשבחם מאן דכסיף כו׳ ועד״ז י״ל בפי׳ משים עצמו כשיריים. ועמ״ש בד״ה ויהי מקץ בענין זכאי קשוט כו׳ ועמ״ש בד״ה כה תברכו שבמקום שרצונו של אדם כו׳.

וז״ש ואת ובניך תחיי בנותר וארז״ל עד שיחיו המתים פי׳ בנותר היינו כדתרגם מדישתאר והיינו בחי׳ המקיפים הנ״ל שנשארו למעלה בבחי׳ מקיף ולע״ל כתיב אז תתענג על ה׳ כו׳ והאכלתיך נחלת יעקב כו׳ שיתגלו המקיפים הנ״ל כי תח״ה יהיה ע״י טלא דנטיף מעתיקא וזהו תחיי בנותר. וז״ש והיה שארית יעקב כו׳ כטל כו׳ וגם פי׳ משים עצמו כשיריים כפשוטו שהוא בחי׳ ביטול ועי״ז דייקא ממשיך מבחי׳ יג״מ דע״י שהם יג״מ דפסוקים מי אל כמוך כו׳ והיינו כמ״ש בזהר פ׳ שלח (דקנ״ח ב׳) ע״פ היש הוי׳ בקרבנו אם אין, שבחי׳ ע״ק שהוא למעלה מבחי׳ שם הוי׳ נק׳ אין לפי שאינו מושג ונק׳ סתימא דכל סתימין ולהיות המשכה מבחי׳ זו הוא דייקא ע״י שמשים עצמו כשיריים שהוא בחי׳ ביטול היש לאין ועי״ז ממשיך עליו מבחי׳ אין. וכמ״ש בד״ה את שבתותי תשמרו: