כתר שם טוב ב׳:נ״ו

רבש"ע אין אנחנו מחיילותיו של הס"ם המכונים בשם נגע רע ר"ת נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים אלא אנחנו מחיילות של שכינת עוזך ואנחנו עוברים לפניך כבני מרון אנחנו מחיילות של בית דוד זרעו של יצחק ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור וכמ"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם והרי אנחנו חתומים בכנפי מצוה הכר נא למי החותמת. כתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אף אם הוא גר או תושב ואיזהו תושב כשקבל עליו שלא לעע"ז ואוכל נבילות אעפ"כ מצווין להחיותו א"כ גם אנחנו אם אין בנו כ"א שאין אנחנו עע"ז כמ"ש אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר הלא אלהים יחקר זאת כו' ואם אנחנו כופרים בע"ז הלא ארז"ל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה נמצא אנחנו מודים בתורתך ובך. ואף כי גרים ותושבים אנחנו עמך תושיענו ואע"פ שאיני כדאי ולא ראוי ולא זכאי להמליץ על עצמי כ"ש על אחרים כמרז"ל יבוא זכאי ויכפר על החייב ואני חייב ולא זכאי שאעפ"כ הלא ארז"ל אע"פ שהנדון אומר יכול אני לחפש על עצמי זכות כו' כ"ש על ישראל. כתיב והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם ואנחנו כבר נכנעים מאד ואז ירצו עונם וזכרתי את בריתי יעקב כו':

כתיב ויהי בימים הרבים ההם כו' ויאנחו ותעל שועתם וגם אנחנו נאנח בשברון מתניים אנחה השוברת חצי גופו של אדם ואף כי על חורבן בהמ"ק שנינן בה מ"מ צרות חדשות נאנח עליהם מלאכי מעלה יבכיון על דאבוני אנחנו אין כחינו אלא בפינו תולעת יעקב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' פי' כי אם ח"ו תגזר גזירות כגון עצירת גשמים או רעב אבל איך תוכל לסבול גודל הרחמנות מאנקת אביונים כי אינם כמלך ב"ו שאינו יודע עתידות אבל אתה מגיד ורואה מראשית אחרית ורואה הרחמנות ומלך רחמן עתה ע"כ עתה אקום קודם בא הצרה אקום להושיע יאמר ה' כ"ש שתושיע מצרה שכבר באה מתי ינחם את משיח מכל יסוריו שסבל ואת אבילי ירושלים והעיר האבילה כו':

האדם יודע מה נתבשל כל השנה מ"ז בגופו בשעת תורה ותפלה מי יתן והיה כלי נחשת ומורק ושוטף ח"ו כלי חרס אינו יוצא מדופיו וצריך שבירה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. הצופה העולה על המגדל כשרואה איזה דבר אז תוקע בשופר ואתה עלית על המגדול של בה"כ האם אתה רואה כל המסטינים הסובבים הכסא שאתה תוקע כמו שהיו הראשונים רואים לזמר עריצים להכרית החוחים כו'. ע"כ נק' יום תרועה לשון מיקש אתרעא כעני בפתח דופק פתחו לי שערי צדק פתח לנו שערי רחמים כי בידך מפתח שערי רחמים זה השער לה' צדיקים יבואו בו:

יומא פ"א משנה ה' מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה והעלוהו לעליית בית אבטינס והשביעוהו כו' ואמרו אישי כ"ג אנו שלוחי ב"ד ואתה שלוחינו ושליח ב"ד משביעין אנו עליך במי ששיכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה כו' פי' על שחשדוהו לצדוקי ליתן הקטרת מבחוץ. והנה עתה חרב בהמ"ק ואין כ"ג ולא קטרת אבל התפלות הקדושות הם במקום קטרת כמ"ש תכון תפלתי קטורת לפניך וראוי שלא תתן מבחוץ אותם יחודים קדושים עליונים דקה מן הדקה הנ' קטרת וגם אתה לא תשנה ח"ו כי אם לא היית שלוחינו לא היינו חוששים כי המתפלל וטעה סימן רע לו אבל אתה שלוחינו וש"ץ שטעה סי' רע לשולחיו וח"ו הרי אתה מפסיד לכולנו כי הכ"ג היה טעון פרישה ז' והזאת אפר פרה כ"ש עתה התפלה קטרת שלנו והרי אנחנו מושבעים ועומדים מן המשנה מתנאים הקדושים מישראל מב"ד שלמעלה ושלמטה. כמה חרב חדה מונחת על צואריהם ומזלם חזי ואעפ"כ לא ימנעו עצמם מן הרחמים והם יבכו בלב שלם. הלא ראש השנה הוא י"ט ובמשנה י"ט של ר"ה והוא יום שמחה ע"כ אומרים שהחיינו ומ"ש האריז"ל לבכות הוא עבור גלות שכינה וכו' וכדי שידונינו הש"י לטובה והוא שכ' לכו אכלו משמני' ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם והבכי' שבוכין הוא בכי' של שמחה על שהחיינו והגיענו ע"כ ראוי כיון שהוא יום שמחה ראוי לזכור ירושלים כמ"ש אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי שקבלנו זה בשבועה וקללה כמ"ש אם אשכחך ירושלים: