כתר שם טוב ב׳:מ״ה

בגמ' כל תפלה שאין בה תפלת פושעי ישראל אינה תפלה כו' כמו בי"א סממני הקטורת וק' וכי ס"ד שיחפשו דווקא אחר פושעי ישראל להיותן אצל התפלות דבאם לאו כו' ופי' דה"פ ע"פ משל למה הדבר דומה דעץ לח אינו יכול להיות דולק כשהוא לבדו אבל כשמדליקין עשרה עצים יבשים א"כ גם כשישים עמהן עץ א' לח ידלוק ג"כ כמו היבשים והנה בנדון זה ג"כ כשיש עשרה צדיקים המתפללים דביקות עצום ובהתלהבות גדול גם כשבאים פושעי ישראל אזי מתלהב לבבם להתפלל בכוונה גדולה ובדביקות עצום וזהו הפירוש כל תפלה שאין בה מתפלות פושעי ישראל פירוש שע"י התפלה שלהם יעוררו גם את הפושעי ישראל שיתפללו כשאין פועלים זה אין תפלתם תפלה:

איש א' צדיק היה חולה זמן רב וכשהיה עובר דרך שם הבעש"ט נתנו לו פדיון וביקש ממנו תלמידו מהבעש"ט שיבקש רחמים עליו שיעמוד מחליו איש זה כי הוא איש צדיק וגם העולם מתרעם עליו שקיבל פדיון ואינו מועיל וא"ל הבעש"ט יהיה עדיין חולי ויהיה שוכב על ערס דוי והפציר בו תלמידו לרבו הבעש"ט כו': וא"ל הבעש"ט זלה"ה הנה אגלה לך שיש ביער כמה רקים ופוחזים ורוצים להרוג כמה אנשים מערים של ישראל וזה האיש ע"י יסוריו הוא מגין עליהם וכי כבר נשלחו אנשי מלחמה לבקש אותן הרוצחים ואחר שלשה ימים כשיביאו לעיר אותן הריקים ופוחזים אסורים בכבלי ברזל אז יעמוד זה האיש בריא כאולם וכן היה שתיכף כשהביאו לעיר אותן הפוחזים והיו רצים כל אנשי העיר לראותם עמד גם זה האיש תיכף מחליו ג"כ.

מהבעש"ט זלה"ה בכל יום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת כו' שהקשה ממ"נ אם א"א לשמוע הכרוז א"כ הכרוז למה ואם אפשר מ"ט לא נשמע וכן שמ"מ ביאור משנה עין רואה ואזן שמעת כו': ופי' מצד שהוא עין ראוי לראות מסוף העולם ועד סופו ואזן ראוי לשמוע הכרוזין שלמעלה רק שעונותינו מבדילין מצד שהנשמה בגלות יצה"ר וג' קליפות של ערלה מסבבין הראיה והשמיעה וצריך שישבר הקליפות ואז יוכל לשמוע ולראות ומורי זלה"ה יוכיח שראה מרחוק ושמע הכרוזין כאשר נתברר לאמיתו וא"כ אפשר ואפשר לשמוע ולראות כו':

איש א' חכם גדול ובקי בכל הש"ס ופוסקים היה בעיר שהיה הבעש"ט דר שם ולא היה נשמע לדברי הבעש"ט ולא האמין בהשגתו הגדולה והבעש"ט היה חושק מאוד לקרבו אליו והנה פעם א' למד זה החכם הלכה עמוקה ודיבור תוספות א' ולא הבין את דברי התוספות ונתקשה מאד בעיון גדול כמה שבועות להבין את דברי התוס' ולא עלתה בידו ונצטער מאד ע"ז. והנה בלילה א' ראה בחלומו והנה מעלין אותו לעולמות עליונים וראה שמעלין אותו היכל לפנים מהיכל עד שכהו עיניו מלראות גודל האורות עליונים והיה סוגר עיניו עד שהכניסהו להיכל פנימי א' וא"ל פתח עיניך ופתח עיניו וראה הרבה חכמם גדולים וצדיקים יושבים ועוסקים בתורה והבעש"ט זלה"ה יושב בראש כולם וא"ל הבעש"ט זלה"ה למה אתה מתקשה כ"כ להבין את דברי התו' הלא הפשט הוא כך וכך וכו': ובבוקר כשניעור משנתו לקח הגמ' והיה מעיין בדבור התו' הנ"ל וראה שהפשט הוא ברור כשמש כאשר א"ל הבעש"ט זלה"ה והנה אעפ"כ היה סובר שמא הוא חלום לבד והנה כשבא שבת קדש הלך על סעודה ג' להבעש"ט זלה"ה ותיכף כשבא לבית הבעש"ט א"ל ברוך הבא וא"ל היית מעיין בפשט התוס' אשר אמרתי לך אם פשט זה הוא אמיתי כו': ומזמן ההוא והלאה היה משמש את הבעש"ט ז"ל ונעשה חסיד גדול כל זה שמעתי מאנשי אמת.

מהבעש"ט זלה"ה פי' המשנה כל תורה שאין עמה מלאכה כו' וביאר דיש ג' מיני דיבור שהם ג' מיני זווג א' זווג המלך ומטרוניתא ב' זווג בן המלך וזוגתו ג' זווג דעבד ושפחה כו' והנה הדיבור בתורה ובתפלה שהוא הזווג קב"ה שישמש באבר חי דהיינו עם המוחין שהם י"ה חו"ב דחילו ורחימו יהיה נמשך ע"י אות ו' על הדיבור שהוא ה' כו' יעו"ש:

מבעש"ט איזהו חכם הלומד מכל אדם אפי' מאדם רע שרואה דבר עבירה בו ולומד ממנו שמצד אחדות יש בו שמץ מנהו ג"כ וצריך לתקן עצמו משמץ זה שבו ואז גורם טהרה לזולתו כו' וז"ש זאת שורת המוציא רע מרעהו ביום טהרתו של עצמו וכמדומה שמ"מ סגנון זה:

שמ"מ שיעלה הפנימיות של שלא לשמה ודפח"ח: