כתר שם טוב ב׳:י״ב

מהר"י בעש"ט זלה"ה. כל המענג את השבת (שבת קיח, א) ר"ל ש' בת ויחשבה לו צדקה כי צדק אע"ג דדינין מתערין מינה הוא חשבה צדקה רחמים והוא דשמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה לקשר מלכות במחשבתו עד אתר דאתנטלת מתמן המחשבה זו שהיא שרשה ועי"ז נתבטל כל גזירות רעות ודפח"ח. ור"ל ע"י תענוג שבת שיש במלכות הנ' בת וקשרה אל ג' אבהן הנ' ש' וז"ש אז תתענג על ה' נותנין לו נחלת יעקב בחיר שבאבות שהוא בגמר ש' משולש והבן והש"י יכפר.

ועד"ז שמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה פי' הש"ס (תענית כב, א) הנהו תרי בדחי שהם בני עה"ב שהיו מייחדין כל עניני בני אדם שהיו רואין בהם והם ייחדו במלכות מעשה הזה וקשרו אותה למעלה בשרשה ומי שהוא עצב שלא יכלו לקשרו למעלה שמחו אותו בדברים עד שייחדו וקשרו כל המדריגות שהן במלכות בשרשן כו' והבן וע"פ שאלה נאמר לו והש"י יכפר.

בכל תנועה נמצא הבורא ית' שא"א לעשות שום תנועה ושום דיבור בלי כח הבורא ית' וזהו מלא כל הארץ כבודו.

כל הדיבורים שמדברים בני אדם הוא עולם הדיבור ומחשבתו הוא עולם המחשבה וכשהם מדברים טוב ומדבקים המחשבה בזה הדיבור אז הם מחברים עולם הדיבור בעולם המחשבה וגורמים טוב וכן כשמדברים רע גורמים רע ח"ו ויש בזה חכמה נפלאה. וזהו ותחבר לשון ערומים (איוב טו, ה) שלא ירגיל עצמו שיצא מפיו דברים רעים שהם מסטרא דדינא רק ירגיל תמיד א"ע בדברים טובים שהם מסטרא דחסד וכן במחשבתו ויגרום כך.

בזוהר צריך לשתפא בהילכוא דידי' ובישיבה ובהקיץ דילי' לשכינתא פי' שכל דבר שעושה יעשה הכל לניצוץ השכינה שבתוכו ויעשה הכל עבור השכינה ולא לעצמו.

שמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה מקום שהמחשבה של אדם מגעת שם הוא כולו כו' ודפח"ח.

שמעתי ממורי הבעש"ט בענין ר' יוסי באותה שעה למדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה (ברכות ג, א). ר"ל גם שנזדמן במעשה עוני ועינוי ועל כרחך הוא כדי שיתפלל מ"מ איך יתפלל צריך לכלכל הדבר במשפט שיהיה לרצון לו ית"ב ולא בהכרח שיכנס בעובי הקורה. ומה שאמר שאין נכנסין לחורבה דייק והוא כלל גדול בתפלה כאשר שמעתי בזה מפורש מפי מורי. ולמדנו שמתפללין בדרך היינו דרך הרבים ולעטוף א"ע בין תפילות הרבים כנלמד מפ' תפלה לעני כי יעטוף שהבין פ' פסוק זה ג"כ ע"י שאלת אליהו ז"ל וכו'. ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה הביננו פי' הבנת התפלה בלא כוונה ודפח"ח: