ישמח משה, תרומה י״א

ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך (שמות כה טז). להבין מה הוא לשון עדות, לפי פשוטו הוא כי עשרת הדברות שהיו נחקקו עליהן, היו מצות שכליות. ועוד י"ל על פי מ"ש כי עדות, היינו הנגלה הפשוט והנסתר כמוס בתוכו. אך נ"ל על דרך עמוק יותר, כי לכל הפירושים עדות הוא, או שיש להם עדות, או שהם כעדות, ועדות הוא עדות ממש. ועל פי זה י"ל באופן נאה ומדוקדק מאד אומרו אשר אתן אליך, כי לכאורה למה זה. ויתבאר כי אנחנו מברכין בכל יום נותן התורה לשון הוה, היינו על החידושים שהשי"ת משפיע להעוסקים בה. והנה כבר פירשתי בפרשת תשא על הפסוק (שמות לב טז) והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות, על פי העשרה מאמרות הנ"ל עיין שם. ואם כן לפי זה מי שחידש בתורה בזמן שהארון היה קיים, אם היה רוצה לידע אם מאת ה' נהית זאת וכיון לאמותת ענין, או אם הוא רק דמיונו, אז היה מביט בלוחות, וכשיראנו אז עדות לו כי מתת אלקים הוא לו, והבן כמה מעלתן של הלוחות. וזה אומרו את העדות אשר אתן אליך, וקאי על כלל ישראל והבן. והנה כבר כתבו המפרשים רמז שיכתוב אדם חידושיו מן הפסוק (שמות לד כז) כתב לך, והנה יש לפרש על פי זה, שהלא אמרו רז"ל (ירושלמי פאה פ"ב ה"ד) שהראה לו הקב"ה למשה כל מה שתלמוד ותיק עתיד לחדש, ונמצא ראה הכל בלוחות, והיינו כתב לך לכלל ישראל נאמר את הדברים האלה דייקא כמראה באצבע עליהן, ועל פי זה יתפרש גם כן הפסוק בפרשה דילן (שמות כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. כי לפי הפשוט ראוי לומר ודברתי אתך את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל מעל הכפורת וגו', והבן. והנה על פי מה שכתבתי אתי שפיר גם כאן, כי הנה כל התורה כלול בלוחות, ולראות הלוחות אי אפשר רק מה שמשיג האדם, והנה אחר שצוה להם משה דבר מה והשיגו אותה, כבר היו יכולים לראותה בלוחות, וכן בכל פעם, וזה היה עדות לישראל להאמין בשליחות ובנבואת משה בכל פעם כי נאמן הוא, והבן כל זה כי נכון הוא בס"ד.