ישמח משה, תרומה ה׳

במדרש (שמו"ר מ"ט א') (הובא בעקידה פרשה זו שער מ"ח) וז"ל: הדה"ד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו' (שיר השירים ח ז), מים רבים אלו אומות העולם שנאמר וכו', שאפילו יתקבצו כל העכו"ם לבטל את האהבה אשר בין ישראל לאביהם שבשמים לא יוכלו, הדה"ד וכו' לא יוכלו לכבות את האהבה, כד"א (מלאכי א ב) אהבתי וכו', ונהרות לא ישטפוה אלו המלכות וכו', אם יתן את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, אבל בני יעשו משכן של יריעות ושכנתי בתוכם הדה"ד וכו', עד כאן. יתבאר כי נ"ל לפרש הפסוק (מלאכי א ב) אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו, היינו קושית העקרים (מאמר שלישי פרק כ"ז) האיך ימשך אהבה מהשי"ת שיאהב לאדם, הלא אין בזה ערב וטוב ומועיל, כי אם תצדק מה תתן לו (איוב לה ז), ועיין שם שתירץ כי אהבת השי"ת לישראל היינו אהבה טבעית ואהבה היחסית, עיין שם. והנה יש להמתיק התירוץ של העקרים הנ"ל, דלא שייך רק בישראל שהם מקור מחצבו והבן, והנה כיון שאהבתו נמשך מבחינתו לא יבטל, מה שאין כן אם היה נמשך מצידינו. ויובן על פי מה שפירשתי אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא יב), (ועיין מ"ש בזה בפרשת שמות (ג יד) בפסוק אהיה אשר אהיה). וזה שמיישב הפסוק הלא את עשו ליעקב ואוהב את יעקב וגו', שאינם ממקור אחד והבן. וזה דברי המדרש שכל העכו"ם אין יכולין לבטל כיון שנמשך האהבה מבחינתו ית', ונהרות לא ישטפוה אלו המלכיות שאף שלדעתם הם מרחקים אותנו, באמת מקרבין אותנו כמו המשל הנפלא שהביא הכוזרי מצמח האדמה, וכמו שפירשתי הפסוק (ישעיה ס"א י"א) כי כארץ תוציא צמחה וגו', אבל זולת ישראל שהם מקור מחצבו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, כי אם תצדק מה תתן לו, והבן.

ועיין בעקדה מה שפירש שם על המדרש (תנחומא קדושים סי' ו') ואשמע אחרי קול רעש גדול (יחזקאל ג יב), מהו אחרי, אמר יחזקאל משקלסתיהו אני, שמעתי שמלאכי השרת מקלסין אותו וכו'. וגם אני אענה חלקי על פי שפי' בברוך כבוד ה' וגו'. והנה ידוע כי אנחנו משפיעים בתפילתינו ותהילתינו ותורתינו, ואנחנו הצינורים למלאכי השרת, כענין שאמרו ששים ריבוא מלאכי השרת היה נהנים מזיו תורתו של ירבעם וכו', וזה דברי המדרש משקלסתיהו אני וכו'. ולפי העקדה היה להמדרש לומר משאמרתי ברוך כבוד ה' וגו', אבל לדברי אינו מוכרח שזה הוא הקילוס שלו כנ"ל. ועוד י"ל בדרך הפשוט על המדרש הנ"ל, על פי מ"ש העקדה שם לקמן מענין חיות הלב נראים על ידי פעולת האברים, ככה פעולתיו ית' נראים על ידי פעולת הצדיקים, ואם כן יתכן אחרי דעל ידי נתגלה כבוד ה'. ועל פי דברי העקדה הנ"ל יובן מה שאמר הכתוב (תהלים עג כו) צור לבבי, ולמה, כי וחלקי אלקים לעולם, ר"ל שהוא חלקינו ואנחנו מודיעים אלקותו, וגם על ידי שהוא חלקינו דהיינו הדבקות כמו חלק אלקי ממעל, על ידי זה נעשו הפעולות על ידי הצדיקים על ידי הדבקות החלק בכל כמ"ש הראב"ע והבן, ולכך הוא צור לבבי והבן. ועל פי זה נראה לפרש המדרש שהביא בציוני בריש פרשה זו, וז"ל: אמר ר' רחומיני אלמלא צדיקים וחסידים שבישראל שמרימים אותי על כל העולם בזכיותיהם, ומהם מתפרנס הלב והלב מפרנסן וכו'. והוא פלאי. אבל לפי מ"ש העקדה יומתק מאד, והיא נכון ואמת בס"ד. ועל פי זה יתבאר הפסוק (שמות כה ב) ויקחו לי תרומה, כמו שפירש הציוני שם בשם הזוהר (ח"ב רע"א ע"א) הרימו אותי, עיין שם. ועיין שם מה שפירש על אשר ידבנו לבו. ואף אני אענה חלקי על פי שכתב בזוהר פרשה זו (ח"ב דף קס"ח ע"א) בסוף העמוד, מאי אשר ידבנו לבו, דיתרעי ביה קב"ה, כד"א (תהלים כז ח) לך אמר לבי, צור לבבי, (משלי טו טו) וטוב לב, (רות ג ז) וייטב לבו, כולא בקב"ה נאמר וכו' שם. ולדברי ימתק מאד, כי הואיל שהוא מרים אותי, הוא לבו כאמור ולא בזולתו, והבן זה.