ישמח משה, צו י׳

והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם (מלאכי ג כד). כבר פירשתי על פי הנאמר באבות, כי חשק אהבתם אין מים לכבות ורשפיה רשפי אש שלהבת יה. והנה ידוע מה שפירש בעל שבט מישראל בפסוק (ישעיה ב יב) כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם וגו'. על פי החובת הלבבות חוששני לכם יותר מחטאת. והנה לעתיד ימול לבבינו לאהבה וליראה, ויגיעו מעשינו למעשה אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ויהיה לבבינו בוער באש ה' לעבודתו וליראתו ולאהבתו אהבה עזה ונפלאה, ומכל מקום לא יתגאה לבבינו לומר צדיקים אנחנו, רק נהיה ענוים ונמוכי רוח. וידוע אמרם ז"ל (ברכות י' ע"ב) כל התולה בזכות עצמו וכו', וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו וכו'. והיינו והשיב לב אבות על בנים, שהלב של האבות שהיה בוער באש ה' לאהבתו, יהיה על הבנים שיהיה לכל אחד מישראל לב כזה, ומכל מקום ולב בנים על אבותם, שיהיה בטחונם חזק רק עבור זכות אבותם דוקא, ולא בזכות עצמו כי הם ענוי ארץ, והבן.

וכעת נ"ל לפרש באופן אחר, על פי מה שכתבתי בפרשת נח כי האבות יש להם מעלה יתירה עלינו שלא קבלו את התורה והשיגו את כל התורה מעצמם, והיה כליותיהם מעינות החכמה, ולבם כלוחות הברית חקוק כל התורה על לוח לבם. ומצד אחר יש לנו מעלה יתירה שקבלנו התורה מידו של הקב"ה, וכלנו שמענו מפי הגבורה. והנה לעתיד יהיה לנו המעלה של האבות, כמו שנאמר (ירמיה לא לב) על לוח לבם אכתבנה, ולאבות יהיה גם כן מעלה שלנו, כי יקח הקב"ה ספר תורה בחיקו ויגלה טעמי התורה, וכדכתיב (ישעיה ל כ) והיה עיניך רואות את מוריך, ואז יהיה גם כן האבות באותו מעמד כי יהיה אחר התחיה. והנה עיקר השמיעה היא בלב, כי האזנים המה רק כלי להגיע הנשמע אל לב מבין, אבל אין בינה בהם להבין מה הם שומעין, רק על ידם הלב שומע ומבין. ועל פי זה מבואר והשיב לב אבות, דהיינו המעלה של אבות שהתורה היה חקוק על לוח לבם, על בנים שיתקיים בהם על לוח לבם אכתבנה, ולב בנים ששמעו לבם על ידי אזניהם, ואפשר בלא אוזן כאמרם ז"ל (ר"ה כ"ז ע"א) מה שאין האוזן יכול לשמוע כל הדברות בבת אחת, רק ברוחניות שמעו והיינו שמיעת הלב, כי רוח חיים בלב, וכמו שאמר בחובת הלבבות ותשמע מבלי אוזן, ואם כן יתכן יותר השמיעה בלב. והיינו ולב בנים, ר"ל של הבנים ששמעו לבם התורה מהקב"ה, יהיה גם כן לאבות, והבן כי נכון הוא בס"ד.

עוד יש לפרש והשיב לב אבות על בנים (מלאכי ג כד). שיתפשט הארת הדעת וחכמה ובינה מהאבות אשר כליותיהם היה נובעות חכמה ובינה, על בנים שיהיה צאצאיהם כמותם ומלאה הארץ דעה את ה' (ישעיה יא ט). ולב בנים על אבותם בסוד אור חוזר, שכיון שיזכו הבנים את הרבים כ"כ אזי יאירו האבות עוד יותר ויותר, והבן.