ישמח משה, עקב י״ג

ובו תשבע (דברים י כ). הסכימו מוני המצות למנותו בכלל תרי"ג מצות. והוא תמוה מאד דמשמעו דמצוה הוא שישבע כשצריך שבועה, והוא היפך המבואר בגמרא דגיטין וכולן נחרבו בשביל שהיה רגילין לשבוע באמת. ואף שפירש רש"י (ד"ה את) אם יש בך כל המדות הללו וכו'. מכל מקום דאם מצוה הוא, איך שייך לומר שאין זה מצוה רק ליחיד שבדור. ועוד אם זלזל כבוד הוא ח"ו כלפי מעלה להשבע בשמו אפילו באמת, אם כן איך הצדיק הגדול יהיה מותר לו לזלזל, אדרבה עליו מוטל יותר לחרוד מפני פחד ד' ומהדר גאונו ולא לזלזל בו. ועוד הלא אמר אתה רשאי לישבע בשמי, משמע שאם יש בו כל המדות, הוא רשאי ולא מצוה. והנ"ל בזה, דהפסוק ובשמו תשבע, מצות עשה שכל אשר יצטרך לישבע באמת, יהיה יודע ומשיג ומבין ומשים אל לבו כי בשמו הגדול הוא נשבע, הלא כל העולמות מפניו יחרדון ויזיעון ואיך ישא את שמו ית' להחריד כל העולמות על דבר קל עלה נידף הבלי עולם הזה, ואז בודאי לא ישבע אף באמת, רק בהכרח גדול מאד דאין לו מקום מנוס למלט ממנו שהתורה הק' יכריחנו ואין לו במה להציל עצמו, דאז ההכרח לא יגונה, דאז כשישים אל לבו זאת ורע ומר לו מאד שישבע בשמו אפילו באמת, רק משיב אל לבו רבש"ע מה אעשה הלא תורה הק' מכריחינו, וכי אסרב ח"ו נגד דתך ואתה ידעת כי אין לי במה להציל עצמי מהשבועה באמת, אז כשישבע מקיים המצוה באמת, כי יודע שנשבע בשמו ומר לו מאד, ואף על פי כן שומע לקול התורה, והא קמשמע לן דלא תימא לא אצית דין, כי אני יודע שהאמת אתי רק שאין אני רוצה לישבע באמת מפני כבוד שמו ית' ויתעלה, רק אם אין לך במה לפייס ולרצות את חבירך שימחול לך השבועה, חלילה לך לסרב נגד דת תורתינו הק', רק תשבע באמת, והבן. וכן הדרש דאם יש בך כל המדות וכו', ע"כ יתפרש כעין זה, והוא דסתם בר ישראל בורח מן העבירה, והנה אם היה רשות לכל בר ישראל לישבע באמת, הוי נשבע אף שהיה יכול להציל עצמו, אבל אם אין לו רשות על זה כל זמן שיכול להציל עצמו, ודאי לא ישבע רק בהכרח. אבל לזה שיש בו כל המדות ואוהב השי"ת וירא ממנו באמת אף שיש לו רשות לישבע, מכל מקום אינו רוצה לישבע באמת לכבוד הבורא. לכך אמרה תורה אם יש בך כל המדות אתה רשאי וכו', אז אני נותן לך רשות כי ידעתי שבודאי לא תרצה, והבן.

עוד י"ל ליתן טעם על המכילתא ובשמו תשבע (דברים י כ), אם יש בך כל המדות וכו'. על פי שאף הנשבע באמת בשמו ית' לצרכו, הוי על כל פנים משתמש בשרביטו של מלך. אבל אם יש בו כל המדות את ה' אלקיך וכו' ובו תדבק, אם כן כל עשיותיו תכלית אחד להן, לא הוי משתמש בשרביטו של מלך, והבן.