א
הנה יש ליתן טעם לחיבור הסדרים תזריע ומצורע דשייכין זה לזה, כי הנה ראיתי בשם האר"י הטעם דאשה מזרעת תחילה יולדת זכר, וכשהאיש מזריע תחילה יולדות נקבה (ברכות ס' ע"א), לפי שיש מוח חכמה בחינת דכורא, ומוח בינה בחינת נוקבא בין בזכר ובין בנקבה, דכל אחד כלול משניהם, וטיפת זרע בא מן המוח כנודע, וההפרש שבין זריעת זכר לבין זריעת נקבה, כי הזכר מקדים וממהר בחינת דוכרא, והנקבה מקדמת וממהרת בחינת נוקבא. ולפי זה מובן דאם האשה מזרעת תחילה, אם כן היא מקדמת בחינת נוקבא דידה מוח בינה, אחר כך בא בחינת דוכרא דידה דהיינו מוח חכמה, אחר כך מזריע הזכר האיש, ומקדים בחינת דוכרא דידיה דהיינו מוח חכמה, אחר כך בחינת נוקבא דידיה היינו מוח בינה, נמצא בחינת דכר שבשניהם מצורפין ומקורבין וסמוכין ואין ביניהם פירוד, לכך נפעלין ויולדות זכר. מה שאין כן בחינת נוקבא שבשניהם הם מפורדין, על כן אין עושין פירות כי אין פעולה טובה יוצאה מפירוד. אבל אם האיש מזריע תחילה ומקדים בחינת דוכרא דידיה דהיינו מוח חכמה, אחר כך בא בחינת נוקבא דידיה דהיינו מוח בינה, ואחר כך מזרעת האשה ומקדמת בחינת נוקבא דידה דהיינו מוח בינה, ואחר כך בא בחינת דוכרא דידה, דהיינו מוח חכמה, אם כן בחינת נוקבא שבשניהם המה מקורבין ומצורפין וסמוכין, אבל בחינת דוכרא שבשניהם המה מפורדין וגבה טורא ביניהם, על כן עשה קציר כמו נטע ויולדת נקבה, והבן זה כי דבר ה' בפיו אמת וש"י, אם כן אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והטעם כמו שכתבתי בשם האר"י הק', אם כן מבואר דאין דבר טוב יוצא מפירוד. והנה זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד ב), דרשו (ויק"ר ט"ז א') זאת תהיה תורת המוציא רע לשון הרע ורכילות, ואמרו רז"ל (ערכין ט"ז ע"ב) מפני מה אמרה תורה בדד ישב (ויקרא יג מו), הוא הבדיל בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו וכו', ושנאוי הפירוד וההבדל והמחלוקת ואין דבר טוב יוצא ממנו, אם כן התחלת הסדרים הנ"ל בקנה אחד עולה ודברים אחדים הם, על כן יש להם שייכות זה לזה, כנ"ל נכון בס"ד.
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…