א
ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה וגו' (שמות לא יד). הנה האלגזי בספר שמע שלמה פירש דרמזה התורה להאי דינא דשנים שעשאוה, זה יכול וזה אינו יכול, היכול חייב והאינו יכול פטור. והיינו מחלליה לשון רבים, (ר"ל דהוה ליה לכתוב מחללה והבן), מות יומת לשון יחיד, דהיינו דיש כאן שני מחללין ורק אחד מהן חייב, ופירשה התורה הטעם דרק אחד מהן חייב, כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה, ר"ל זה היכול דהוא העושה, אבל זה שאינו יכול, לאו עושה הוא רק מסייע בעלמא, עד כאן דבריו ודפח"ח. ולי נראה להוסיף על דבריו, דרמזה התורה עוד בזה, האי דינא דשנים שעשאוה פטורין אבל אסורין לכתחלה (שבת ג' ע"א), הגם דהוא מדרבנן, מכל מקום הכל נרמז בהתורה הק'. וגם ירמוז בכאן הדין של בעל עבודת הגרשוני (בתשובה ק"ד) דכתב דהא דשנים שעשאוה וכו', אסורין על כל פנים להתחיל, כגון בזה עוקר וזה מניח, היינו דוקא ברשות היחיד ורשות הרבים דאורייתא, דאז אם עושה כולה חייב, לכך גם במקצת אסור והוי מחלל שבת. מה שאין כן ברשות היחיד וכרמלית, דאף אם עושה כולה לא הוי רק איסור דרבנן ולא חייב, אם כן בזה עוקר וזה מניח מותר לכתחלה, עד כאן דבריו. ועל פי זה יתבאר ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, ר"ל אפילו לכם בשותפות קדש הוא, דאף דשנים שעשאוה פטורין מכל מקום אסורין, ושמא תאמר דגם חיוב איכא גם בשנים שעשאוה, לזה אמר מחלליה מות יומת, כדברי האלגזי דיש כאן שני מחללין ורק אחד חייב, כגון בזה יכול וזה אינו יכול, אבל שניהם חייבין מיתה לא יצוייר והבן, ומכל מקום קרי ליה מחלליה, דאף האינו יכול מכל מקום אסור מדין שבת, דאלו היה רק משום לפני עור (ויקרא יט יד), אין זה מדיני שבת כמ"ש התוספת ריש שבת (דף ג' ע"א [ד"ה בבא]), ומפרש הטעם דנקרא מחלל, כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה וגו', ולכך גם במקצת מכל מקום איסור הוי, ומינה דהיכי דכל המלאכה לא הוי חיוב המקצת, לא הוי חילול כלל, והבן כי נכון הוא בס"ד. והנה האור החיים פירש מחלליה מות יומת, כי יש מחללים ב' סוגים, אחד בלא עדים או בלא התראה, ב' בעדים ובהתראה, מות יומת אחד מהן. והנה העיקר חסר, כי לא נרמז בכאן מי הוא החייב מיתה מן המחללים. ועוד מות יומת הוא כפל, עיין עליו מה שפירש בזה. ולי נראה חדא מתורצה בירך חברתה, דהלא אמרו רז"ל (סנהדרין מ' ע"ב) בהתראה דבעינן שיתיר עצמו למיתה בפירוש, ועל פי זה מבואר מחלליה יש רבים, אבל מות, ר"ל זה שמחלל שבת במותו, דהיינו שמתיר עצמו למיתה כדי שיחלל שבת, זה יומת והבן.
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…