א
ויקם יעקב וגו' וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים (בראשית לא יז), וינהג את כל מקנהו וגו' מקנה קנינו וגומר (בראשית לא יח), ולבן הלך וגומר ותגנוב רחל את התרפים וגו' (בראשית לא יט). הנה יש לדקדק בהצעת הפסוקים, דכל זה היה ראוי לכתוב קודם וישא יעקב את בניו וגו'. וגם כל הסיפור דלעיל מיותר, דמה מלמדנו בזה והיה די במה שנאמר אחר כך ויגנוב יעקב את לב לבן וגו' ויברח הוא וכל אשר לו. והנ"ל בזה כי התורה רצתה להעיר אוזן על רחל אמנו כי לשם שמים נתכוונה כפירוש רש"י (ד"ה ותגנב), ולא ח"ו לחמוד כסף וזהב שעליהן או שאר דבר עבירה, כי הלא אמרו רז"ל (חולין דף ז'.) בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן וכו', אף שכתבו התוספת (חולין ה' ע"ב ד"ה צדיקים) דדוקא באכילת איסור, כבר היה לי פתחון פה על זה בחדושי על הש"ס במסכת חולין (דף ה' ע"ב עיין שם), (מועתק לקמן בפרשת משפטים בארוכה). והנה חמרא דרבי חנינא בן דוסא יוכיח שלא רצתה לילך אף שהיו מכין אותה, הואיל והונח עליה מנעלים של אחר, הובא באלשיך פרשת וישב. והא דבהמתן של אברהם היו צריכין לצאת זמומות (ב"ר מ"א ה'), היינו מפני שאין סומכין על הנס. ועוד דבכהאי גוונא לאו בכלל שמירה הוא, כיון שהאדם יכול לשמור עצמו כמ"ש בחולין באריכות, (ועיין במדרש רבה פרשה נ"ט סי' י"ד (ב"ר נ"ט י"ד), ופרשה סמך סי' י"א (ב"ר ס' י"א), וביפה תואר ובנזר הקודש). אם כן רחל אם היתה עושה שלא כדת, לא היה בהמתו של אותו צדיק אשר לא ידעה מזה רוצה לילך. לזה אמר קודם וישא יעקב הידוע דהוא בחיר שבאבות את בניו ואת נשיו על הגמלים, ואם כן אין לומר שהחזיקה אצלו או שנתנה לבנה, ושמא תאמר שהניחה על אחד מהצאן, לזה אמר וינהג את כל מקנהו, היינו אף בדרך הנהגה בלא חזקה, והיינו ואת כל אשר רכושו אשר רכש מקנה קנינו דייקא, דאם לא כן לא היו הולכים, ואחר כך אמר ותגנוב רחל וגו', ועל כרחך שהיו אצלה ולשם שמים נתכונה, וקודם שהודיע מגוף המעשה הודיע שאיננה מגונה כנ"ל, לכך אמר יעקב אחר כך עם אשר תמצא את אלהיך וגו' כי סמך על זה, ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם והיא לשם שמים נתכונה והבן, כי לולי זאת קשה מאי מלמדני, ודאי לא ידע, והבן זה. ועל פי זה נ"ל לפרש בפרשת וישלח (בראשית לה ב) שאמר יעקב הסירו את אלהי הנכר, דהיינו שלל של שכם שהיו רוצים להשתמש בו, וקשה למה לא אמר קודם, אלא ודאי דלא ידע, ואם כן איך ידע עכשיו, אלא ודאי מפני שרצה לילך ולא היה יכול כי לא זזו רגלי בהמתו, ומזה הבין ואמר הסירו וגו', ועל ידי זה נקומה ונעלה וגו'. וכן היה (בראשית לה ד) ויתנו ליעקב את כל אלהי הנכר וגו', את כל דייקא ויטמון וגו' ויסעו, דאלו היה נשאר שום דבר בידם, לא היו יכולים לנסוע כנ"ל, והבן. (ועיין מ"ש בזה בפרשת וישלח בפסוק ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו, ובפרשת וישב בפסוק היה רועה את אחיו בצאן, עיין שם).
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…