יסוד ושורש העבודה, א; שער הגדול י״א

הנה ראיתי בין סיום השער הזה לפתיחת השערים הבאים אחריו בעז"ה שהשער הזה יהיה סגור בסיום עבודה אחת פרטית רמה ונשגבה מאד אשר בעבודה הזאת עושה אדם תקונים גדולים ונפלאים בעולמות העליונים הקדושים לפי שאצטרך להזכיר עבודה הרמה הזו בהרבה מקומות בחבור הזה מהראוי להציגה בסוף השער הראשון בכדי שיהיה זה השער צדיקים יבואו בו להבין בשערים הבאים אחריו שבכ"מ אשר אזכיר את שם העבודה זו בקיצור ישכיל אחרית דבר מראשיתו בגודל מעלתה וציורה בכדי שיזדרז האדם לקיימה לתת בזה נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. והיא עבודה של מסירת נפש אף אם מוסר עצמו למיתה רק בכח ולא בפועל וגודל מעלת העבודה זו מבואר בזה"ק ובתקונים במקומות הרבה ובכתבי האריז"ל ומביא ג"כ גודל מעלתה והציב ציונים בכמה מקומות בתפלה לצייר בלבו מסירת נפש כאשר יבאו זכרונו לטובה בפנים התפלה כ"א על מקומו יבוא בשלום ובעז"ה אעתיק המאמרים מזה"ק בפסוק היחוד של שמע. ועבודה זו באה לאדם מפאת גודל תשוקתו ואהבתו ליוצרו ובוראו ית' ויתעלה בוער בלבו למסור עצמו למיתה בכחו דהיינו במחשבתו הן באיזהו מקומן של שבחים והודאות בגודל אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד הן באיזה מקום של תפלה על העדר כבוד המקום ב"ה וב"ש בגלות הזה וע"י מסירת נפש זו למיתה אף רק בכח במחשבתו לבד בשמחה עצומה מאוד וכוונתו בזה לקדש שמו הגדול בכל העולמות אז נתרומם ונתעלה ונתקדש שמו הגדול של יוצרנו ובוראנו ית' ויתעלה בכל העולמות העליונים ותחתונים ובזה מכניע ומשפיל סטרא אחרא מאוד מאוד עד לעפר וכל העולמות העליונים הקדושים מתגדלים ומתרוממים בזה מאוד מאוד ועושה בזה נחת רוח גדול לאין ערך ותכלית להבורא ית' ויתעלה וזהו עיקר עבודתינו בכל המצות ובודאי המסירת נפש של האדם אף שהיא רק בכח צריך שיהיה בלבא שלים ולא בלבא רחיקא כי הבורא ית' ויתעלה בוחן לבות הוא כי זה דבר פשוט שיחשוב האדם במחשבתו שמוסר עצמו למיתה על קדושת שמו הגדול אך מסירה כזו אינו מועיל כלום רק צריך שיגמור בלבו בהחלט גמור שבודאי יעמוד בנסיון ויעבור עליו כל מיני מיתות משונות ולא יעבור על דת האמונה הקדושה ויצייר ג"כ במחשבתו שעושים לו ברגע זו כמה מיתות משונות ויצייר ג"כ במחשבתו הצער והיסורים של המיתות ועומד בנסיון והבורא ית' ויתעלה בוחן לבות ורואה מחשבתו והציורים של המיתות והיסורים שבמחשבתו שעושים לו ברגע זו ועומד בנסיון זו היא מסירת נפש גמורה אף שהיא רק בכח אך זה פשוט אצלי שכל בר ישראל אפי' קל שבקלים ימסור עצמו למיתה בפועל ולא יעבור על דת יהודית האמונה הקדושה כי לכן נקראים אנחנו עם קדוש בכלל. ובפרט מי שנגע אף קצת יראת אלהים בלבו בודאי יחשוב במחשבתו שלא יאבד עולם עומד שכולו ארוך בשביל עולם עובר ובוודאי יסבול יסורים והמיתה שעה מועט בעה"ז השפל והבזוי ויקנה בזה עולם העליון שכולו ארוך לעולמי עולמים והבורא ית' ויתעלה משתעשע באדם מזה בכל העולמות ואומר ראו מה ברי' בראתי בעולמי שלא חס על גופו וסבל יסורים קשים לכבודי ומסר עצמו על קדושת שמי אשרי לו ואשרי חלקו ושמעתי על צדיק אחד בדורנו שחשקה נפשו תמיד מתי יבא לידו שימסור עצמו על קדושת השם בפועל כי חשקה נפשו לעשות נחת רוח גדול להבורא ית' ויתעלה. ונחזור לענינינו שצריך האדם לצייר דוקא במחשבתו הקבלה של המסירת הנפש זה הוא הציור. במיתת סקילה יצייר האדם במחשבתו שהוא עומד על מגדל גבוה מאוד וכנגדו עומדים כמה וכמה מעובדי כוכבים ובידם עכו"ם ואומרים לו השתחוה לעכו"ם זה ואם לאו אנו זורקין אותך מעל המגדול על הארץ והוא משיב להם איני רוצה להשתחות לפסל ומסכה מעשה ידי אדם כי אלהינו אלהי כל הארץ יקרא הוא אלהי ישראל הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ולו אכרעה ואשתחוה ויצייר תיכף במחשבתו שדחפו אותו מעל המגדל לארץ ויצייר ג"כ במחשבתו ביסורים קשים ומרים שסבל במיתה משונה זו זהו הציור של מיתת סקילה ויכול לצייר ג"כ בציור מיתה אחרת דהיינו שזרקו עליו אבנים גדולות מאד. והציור של מיתת שריפה יצייר ג"כ במחשבתו כנ"ל שרוצים לכופו להשתחות לעבודת כוכבים וגם לפניהם מחתה קטנה עם בדיל ועופרת מהותך על האש ואומרים לו אם אינך משתחוה אנו יוצקים הבדיל לתוך פיך ומשיב להם תיכף ומיד ג"כ כנ"ל ויצייר ג"כ תיכף במחשבתו שפתח בעצמו את פיו ושפכו הפתילה של אבר לתוך פיו ויצייר ג"כ במחשבתו היסורים הקשים והמרים שסבל בזה ויכול ג"כ לצייר מיתה זו בענין אחר דהיינו שזרקו אותו אל מדורת אש גדול ונורא:

והציור של מיתת הרג יצייר במחשבתו ג"כ כנ"ל כאלו חרב מונחת על צואריו באם לא ישתחוה לפסל ומשיב להם ג"כ כנ"ל ויצייר במחשבתו שחתכו את ראשו בסייף ויצייר במחשבתו ג"כ היסורים שסבל בזה ויכול ג"כ לצייר שאר מיני מיתות. והציור של מיתת חנק יצייר במחשבתו ג"כ כנ"ל באם שלא ישתחוה יחנקו אותו או יטביעו אותו בנהר ומשיב להם כנ"ל ויצייר תיכף במחשבתו שחנקו אותו עד שיצא נפשו או שהטביעו אותו בנהר הגדול שלפניו ויצייר ג"כ היסורים הקשים שסבל בזה זו היא מיתת חנק אך שיכוין האדם במסירת נפש זו שהיא ממש בפועל לקדש שמו הגדול ית' ויתעלה בכל העולמות ובוחן כליות ולב אלהים צדיק ובוודאי שהעבודה זו הרמה יכול אדם לעשות בכל עת ובכל רגע כי ברגע קטן יכול אדם לצייר במחשבתו איזה מיתה עם סבילת היסורים ממנה וכוונתו יהיה ליחד שמו הגדול ולעשות בזה נחת רוח גדול להשם ית' ויתרומם ויתעלה זכרו לעד והכל עולים מתוך המחשבה ויזכנו להיות מהעובדים אותו ית' בתמימות אמן:

נשלם שער הראשון בעז"ה ית' ויתעלה: