יוסף בסדר ו׳

מ״כ מכ״י מר זקנינו הרב עיר וקדיש בעל חס״ל לכתוב על קלף נסח זה וליתן אצל היולדת וטוב מאד לשמירת היולדת והבן בשם ה׳ אלהי ישראל:

אליהו זכור לטוב היה מהלך בדרך ופגע בלילית ואמר לה טמאה אנה תלכי אמרה לו אני הולכת לבית היולדת פב״פ לתת לה שנת המות ולקחת את בנה לאכלו אמר לה תהיי בחרם עצורה מאת הש״י אבן דומה תהיי ענתה ואמרה לו אדני התירני ואני נשבעתי בשם ה׳ לעזוב דרכי זאת וכל זמן שאני רואה או שומעת את שמותי מיד אברח ועתה אודיע לך שמותי וכל זמן שיזכירו את שמותי לא יהיה לי כח להרע או להזיק ונשבעתי אני לגלות את שמותי לך ותנם לכותבים ולתלות אותה בבית היולדת או הולד ומיד אני בורחת ואלו הם שמותי:

״שטרינא ״לילית ״אביטו ״אמיזו ״אמיזרפו ״קקש ״אודם ״איק ״פודו ״איילו ״פטרוטא ״אבכו ״קטא ״קלו ״בטנה ״תלתו ״פרטשה:

וכל מי שיודע שמותי אלו מיד אני בורחת מן התנוק ותלה בבית היולדת או הילד זה הקמיע והילד וגם אמו לא ינזקו ממני לעולם אא״א סס״ס: