א
לא יזרוק אדם אבנים או דבר אחר לר"ה שלא יכשלו בהם רבים:
ב
אין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות שיחין ומערות אפילו על כיפת אבנים חזקה מאד שמא תפחת:
ג
ואין מוציאין זיזין בר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו והרמב"ם זכרונו לברכה כתב והוא שלא יאפיל דרך הרבים:
ד
אבל במבוי יכול להוציאו מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים:
ה
ואם רצה כונס בתוך שלו ומוציא:
ו
כנס ולא הוציא יוציא כל זמן שירצה אבל אינו רשאי להחזיר הכותל למקומו.
ז
שדרך שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
ח
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטין לר"ה הרי הן בחזקתן ואפי' אם נפלו חוזר ובונה אותן:
ט
אילן הנוטה לר"ה קוצצו כדי שיהא גמל ורוכבו עובר.
י
מניחין בשפתי הנהרות פנוי כרוחב כתפי המלחין שיורדין שם ומושכין הספינות וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו וא"צ להתרות בבעליו מפני שמעכב על מושכי הספינות:
יא
אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים.
יב
אבל גובלין שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
יג
והבונה ברה"ר כשמביא (ס"א כשמכין) האבנים צריך שלא ישהם שם אלא מביא ובונה מיד ואפ"ה אם הזיק חייב לשלם.
טור
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…