חיים וחסד תרנ״ז

כתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה. דאיתא בפסוק (שם קז, כג-כ) יורדי הים וגו' ויעמוד רוח סערה וגו' ויצעקו וגו', דהנה עולם הזה נקרא ים ואנחנו נקרא יורדי הים (בחינת עולם פ"ח), וזהו כשהאדם בקטנות שהוא רך בשנים אזי לפתח חטאת רובץ (בראשית ד, ז), ונמשך אחר תאוות עולם הזה ומלביש כל המדות שלו בחומר, וזהו 'ויעמד רוח סערה ותרומם גליו', פירוש ותרומם אצלו דברים שגלה הקב"ה מאתו שהוא שונא אותן המדות, וכוונות הבורא היה כדי ש'יראו מעשי ה", שיתחבר אף עולם המעשה לשרשו. וכשיגיע זמן שאדם מעורר עצמו 'וצועק אל ה" שהוא רוצה להדבק במדות טובות, דהיינו לאהבת הבורא וליראת הבורא, אזי (תהלים שם, כט) 'יקם סערה לדממה', דהיינו שיקם ה' סערה אחרת כדי שידומם סערה הראשונה, פירוש כשאדם רוצה לדבק מחשבתו להשי"ת אזי עולה על מוחו דברים גשמיים, למשל אם רוצה לאהוב את הבורא אז בא לו אהבת הגוף או שארי מדות, ומי שהוא חכם אזי תיכף כשבא לו האהבה זרה אזי הוא מחזיר החיות לשרשו והכלי נופל ממילא ואין בזו האהבה חיות לדבק עוד אצלו, ונמצא לכך בא להאדם מחשבות רעות בעוד שהוא רוצה לעבוד הבורא, כדי להעלותם לשרשם כל המחשבות והמעשיות שעשה בעוד שהיה בקטנות.

וזהו פירוש כאשר שמענו כן וגו', פירוש הנביא מתמיה ואומר 'כאשר שמענו' מקודם, מלשון (ש"א טו, ד), וישמע שאול, שהיינו מקובצים בדברים רעים כשהיינו קטנים, 'כן ראינו' גם עתה כשאנו רוצים לעבוד 'בעיר ה' צבאות', בהתעוררות ה' צבאות, פירוש כשאנו רוצים להכניע כל רצוניות שלנו תחת רצונו, ולכך נקרא ה' 'צבאות' שהוא רצון כל רצונות, 'בעיר אלהינו' היה התעוררות, זה עשה ה' כדי ש'אלהים יכונננה עד עולם סלה', כדי שיכוננו עד עולם, שלא יהא חיות בהם דהיינו שיעלם לשרשם: