חיים וחסד תקפ״ט

איתא (פסחים מח:) ג' נשים אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה, פירוש כשרצה הקב"ה להתחבר את עצמו בזה העולם הוצרך להיות שכחה בעולם, כי הגוף אי אפשר להיות לו התחברות אלא ע"י התחדשות, ואי אפשר להיות לו מחמת עצמות, רק שלעתיד לבוא כתיב (ישעיה נח, יא) והשביע בצחצחות נפשך, שהנפש מחמת עצמיותו יהיה ברור וצח וישבע מהצחצחות, אבל עתה אין לו בהירות והתחברות רק מחמת התחדשות נופל עליו התענוג, וזהו (ב"ב קח:) איידי דאתיא מדרשא חביבא ליה, מחמת שדורש תמיד ומשיג לזה על כן יש לו תענוג. והנה מחמת ההבנה מבין שפלותו וגדלות הבורא, וזהו חסד וגבורה, הגבורה שמבין שפלות הגוף, והחסד הוא גדלות הבורא.

וזהו 'אחת לשה' פירוש מים וקמח, מים הוא החסד (זהר ח"ג רנה.) וקמח הוא הגבורה, ועל ידי זה הוא נילוש עם הבורא יתברך. 'ואחת עורכת', פירוש שאחר כך נתפשטת הלישה, כי יש בעולם ששה קצוות, וכן גם כן באדם ב' ידים וב' רגלים והגוף והברית, וזהו שאחר שמבין גדלות הבורא צריך להגביה אלו המדות לו יתברך, וז"ש בתיקונים (קל:) בעי לאמלכה לקודשא בריך הוא על כל איברים דיליה.

'ואחת אופה', פירוש כי יש י' היא החכמה, כי החכמה יש לה האמונה וקשר מאוד שאין בעולם אלא קב"ה, וזהו יו"ד לשון יודה. והנה הי' הוא האלף מן אדני עצמו, אלא בתחילה לא בא בהתפשטות ואח"כ בא בהתפשטות, כי י' במילוי הוא יוד, וכן באלף יש יו"ד, י' למעלה ו' באמצע ד' למטה, י' הוא חכמה והוא"ו הוא המשכה והד' הוא המקבל, פירוש כי אלף הוא לשון שררה, כי אין נקרא שררה אלא אם כן יש לו עבד והוא ע"י שנמשך על העבד, ד' הוא העבד דיליה דלית ליה מגרמיה כלום, נמצא הויה הוא אדני. ובמה ניכר אדנותו, כשעושה דין ברשעים שמו נתגדל ונתקדש, וזהו שברא את העמים שיש בהם חלק גבורה מהקב"ה, וזהו (דברים לב, ח) 'יצב גבולות עמים' כדי 'למספר בני ישראל', מחמת הגבורה מספרים ומאירים הישראל. וזהו 'אחת אופה', פירוש ע"י אש, שיש בהעמים כח אש, שאין ניכר אדנותו אלא ע"י הגבורה שהוא המל'. וזהו שאמרו ז"ל (שבת פט.) למה נקרא שמו סיני שירדה שנאה כו'. וזהו (דברים לג, ב) 'ה' מסיני בא', פירוש אימתי ה' בא, כשיש לנו שנאה להיות מקושרים בהמדות לדברים גופנים, אך מחברים אותם להשי"ת, אי אפשר להשיג שיהיה לנו זריחה מהקב"ה אלא אם כן שמשער מקודם גדלות הבורא, וזהו 'וזרח משעיר למו':