א
(דף קכ) (יבמות מב:) סתם ומחלוקת הלכה כסתם (עירובין מו:) רבי מאיר ור' יוסי הלכה כר"י ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ר' שמעון ור' יוסי הלכה כר' יוסי ר' אלעזר ור' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב שנחלקו עם רבי יוסי הלכה כרבי יוסי כל אלה הלכה כרבי יוסי בד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אם נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון רבי מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה ר' יהודה ור' אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ר' ור' אלעזר בר' שמעון הלכה כר' ר' ורבי יוסי בר' יהודה הלכה כרבי ר' ור' ישמעאל ברבי יוסי הלכה כרבי במה דברים אמורים שלא אמר משום אביו אבל אמר משום אביו הלכה כאביו. רבי ורבי שמעון בן אלעזר הלכה כרבי וכל מקום שאמר ר' שמעון בן אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו ר' ורבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון כולם עם רבן שמעון בן גמליאל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואפילו רבי יוסי שהלכה כמותו מחבירו ורבן שמעון בן גמליאל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל וכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה וכל מקום ששנינו במשנתנו באמת ובמה דברים אמורים ואימתי בזמן הלכה למשה מסיני. רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע רבן גמליאל ורבי יהושע הלכה כרבן גמליאל. רבי עקיבא ורבי טרפון הלכה כרבי עקיבא רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי הלכה כר' עקיבא בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל חוץ מבית שמאי אומרים מכבדין את הבית שהלכה כבית שמאי. (תוספתא סנהדרין פ"ז) אין שואלין מעומד ואין משיבין מעומד ולא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים אין שואלין אלא בענין ואין משיבין אלא במדע ולא השואל בענין רשאי לשאול יתר משלש הלכות אחד שואל ואחד אומר שלא להשאיל נזקקין לשואל והמשאיל מעשה צריך שיאמר מעשה אני שואל והשואל כענין והשואל שלא כענין משיבין את השואל כענין והשואל שלא כענין צריך שיאמר שלא כענין שאלתי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אינו צריך שכל התורה ענין אחד ענין ושאינו ענין נזקקין לענין מעשה ושאינו מעשה נזקקין למעשה הלכה ומדרש נזקקין להלכה מדרש והגדה נזקקין למדרש מדרש וקל וחומר נזקקין לקל וחומר ק"ו וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר חכם ותלמיד נזקקין לחכם תלמיד ועם הארץ נזקקין לתלמיד היו שניהם חכמים שניהם תלמידים שניהם עמי הארץ שתי הלכות ושתי שאלות שתי תשובות ושני מעשה הרשות ביד התורגמן. חכם שנכנס אין שואלין אותו עד שתתיישב דעתו וכן תלמידי חכמים שנכנס אין רשאי לשאול עד שתתיישב דעתו נכנס ומצאן עוסקין בהלכה לא יהא קופץ לתוך דבריהם עד שידע באיזה ענין הם עוסקין אם עשה כן על זה נאמר שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם:
ב
סליקו להו הלכות קצובות
הלכות גדולות
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…