דרך מצותיך, שרש מצות התפלה מ״ז

מז) ושננתם לבניך כו' וקשרתם לאות כו'. (היינו כסדר התקשרות ג' לבושים מודו"מ של האדם בתומ"צ דמתחלה על לבבך היינו הגיון הלב והמחשבה ואח"כ ודברת בם לבוש הדיבור ואח"כ וקשרתם מעשה). וי"ל דבפ' שמע כתיב תחלה מצות תלמוד תורה ואח"כ ענין המצות כמ"ש ושננתם ואח"כ וקשרתם ובפ' והא"ש כתיב בהפך תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם, ויש להקדים להבין מארז"ל ספ"ק דקדושין תלמוד גדול או מעשה גדול נענה ר"ט ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר לימוד גדול נענו כולם ואמרו לימוד גדול שהלימוד מביא לידי מעשה, והענין דהנה כתיב וזאת המצוה כו' שמע ישראל. כי ק"ש היא מצוה כללית ושננתם וקשרתם והוקשה כל התורה לתפילין וכדי להיות ושננתם וקשרתם צ"ל תחלה שמע ישראל שמע לשון התבוננות כו' וענין הוי' אחד מבואר למעלה שהז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם בטלים ליחודו ית' וזהו ענין לך הוי' הגדולה והגבורה כו' שהגדולה היא התפשטות גדולתו על הנבראים עד אין קץ כמ"ש ולגדולתו אין חקר הן הן גבורותיו כי הוא ית' קדוש ומובדל המתנשא מימות עולם ולאו מכל אינון מדות איהו כלל, ולכן כדי שיהי' נק' בשם חכים הוא ע"י בחי' גבורה להתצמצם ולהשפיל עצמו בבחי' חכים וכמ"ש להודיע לבנה"א גבורותיו וכבוד הדר מלכותו וכדפי' לעיל וזהו שאומרים בכל המצות לשיקבה"ו פי' קודשא היינו בחי' עצמותו ית' שהוא קדוש  ומובדל סוכ"ע ושכינתי' היינו בחי' מל' ושכנתי בתוכם, ולהיות נמשך מבחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע הנה היחוד הזה הוא ע"י המצות שה"ע אתכפיא ובטל רצונך כמ"ש לאהבה את ה' אלקיך ולעבדו שאהבה לבדה אינה עבודה תמה אלא דוקא עבודת עבד וביטול רצון כי אינו דומה מי ששונה פרקו ק' פעמים כו' שעל א' היתירה על הרגילות נק' עובד וארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שהיא מדת הגבורה להתגבר על תאוותו ורצונו ומזה נמשך ג"כ להשפיל עצמו להחיות שפלים בנתינת צדקה, וכמ"כ למעלה באתעדל"ת אתעדל"ע מעורר בחי' אתה גבור כו' היינו כביכול שמסלק ומניח את עצמות אורו ית' הבבע"ג דלאו מכל אינון מדות איהו כלל ומצמצם א"ע להשפיל ולהתלבש בבחי' חכמה להיות אנת חכים כו' וזהו ברכות והודאות לשמך היינו שאנו מודים אותו שהשפיל א"ע בבחי' שמך שזהו ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה וכמ"ש במצות צדקה זורע צדקות ומצמיח ישועות פועל ישועות בקרב הארץ כוס ישועות אשא כוס גי' אלקים שהוא כלי שמקבל הישועות שהם החסדים כו' וכן בכל המצות שהם דרך כלל חסדים וגבורות חסד דרועא ימינא שהוא רמ"ח מ"ע וגבורה שס"ה ל"ת ודרך פרט רמ"ח מ"ע רמ"ח איברים כמו האבר שנמשך בו הדם הוא הנפש וכך המצות הם בחי' כלים שיומשך בהם רצונו ית' כמא' רז"ל הוקשה כל התורה לתפילין שכמו שתפילין הם קלף גשמי וכותב עליהם בדיו גשמי הוי' אחד שאם נכתב כדין אזי שורה בו אור א"ס קדש חכמה כו', וזהו ענין מעשה גדול שע"י המעשה ביטול רצון מעוררים למעלה רצונו ית' להיות בחי' צמצום והשפלה בבחי' חכים כנ"ל, ואעפ"כ נמנו וגמרו לימוד גדול שמביא לידי מעשה כי הנה להיות גילוי אור א"ס במעשה המצות הוא ע"י התורה דאורייתא מחכמה נפקת, וחכמה כח מ"ה היא בחי' ביטול ולכן נק' התורה אדם כמ"ש וזאת התורה אדם שם מ"ה בחי' ביטול והנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, בצלמינו היינו בחי' תושב"כ וידבר ה' כו' משנה תורה שכינה מדברת מתוך גרונו כו', כדמותינו תושבע"פ איסור והיתר שההיתר ומותר יכול להיות בו השראת אור א"ס וכן כשר ופסול כו' מל' פה תושבע"פ קרינן לה וע"י התורה בחכמה אתברירו יכול להיות השראת אור א"ס במעשה המצות שהוא ענין ביטול היש דוקא, וזהו המשך הפסוקים פסוד"ז בחי' אם רץ לבך כו' רוממות אל כו' והאופנים ברעש כו' שמע ישראל הוי' אחד ז' רקיעים והארץ בטילים אליו ית' כענין לך הוי' הגדולה כנ"ל ואח"כ שוב לאחד ואהבת פועל יוצא הוי' סוכ"ע יהי' אלקיך ממכ"ע היינו שיהי' בחי' יש ושיהי' ביטול היש והיינו ע"י התורה בחכמה אתברירו ושננתם כו' ואח"כ וקשרתם מעשה המצות וזהו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה לכן נאמר תחלה ושננתם ואח"כ וקשרתם כו' (ובפ' והא"ש נאמר תחלה וקשרתם וזהו כנ"ל דמעשה גדול מצד עצמו אלא שהתלמוד מביא כו' ומצד זה הוא גדול):