דרך מצותיך, שרש מצות התפלה ט״ו

טו) אך הנה כתיב לא לתהו בראה לשבת יצרה דהיינו להמשיך אורות בכלים, והיינו ענין פ' והא"ש ששם לא נז' בכל מאדך רק בכל נפשך שהוא ענין המשכה למטה (בג' לבושי הנפש מודו"מ) וזהו בחי' רצוא ושוב כי בחי' אהבת מאדך שבשמע היא בחי' רצוא וכמ"ש בלק"א שם ואח"כ בוהא"ש הוא בחי' שוב בחי' ביטול, והנה בפ' זו הוא בחי' שם ע"ב דהיינו ע"ב תיבות מן והי' עד ושמתם והוא בחי' ע"ב גשרים שבבחי' חסד והיינו אור החסד בכלי הגבורה שהשם והוא האור הוא חסד אבל הכלי הוא גבורה ומש"ה כתי' בפרשה זו וחרה כו', וביאור הדברים, הנה הגשרים הם עשוים כמו חדרים חדרים מיוחדים שהם עשוים לעכב המים של הנהר שלא ילכו בשטף רב כדרכן אלא שיתעכבו מחמת הגשר הנ"ל רק יומשכו בצמצום והתחלקות דרך חדר זה כך ודרך חדר זה כך כו' וכך יובן למעלה ענין ע"ב גשרים הוא בחי' צמצומים במי החסד העליון שלא יומשכו למטה כמו שהם למעלה שאילו היו נמשכים כן לא הי' יכול להיות כלל התהוות בריאה מוגבלת כמו שנתהוו מהם עתה ביום הראשון משימ"ב שהאיר החסד עליון ונתהוו ממנו מים ואור כו' שעם היות שניהן נתהוו ממדת החסד עכ"ז הרי הם שני  בחי' שונות ממש. וזה נעשה ע"י שמי החסד הנ"ל נמשכו ע"י ע"ב גשרים שהם בחי' צמצומים להיות מזה כמה מיני המשכות שונות ובבחי' מדה וגבול להיות התהוות בריאה מוגבלת ונמצא שהגשרים הם בחי' צמצומים לצמצם האור והשפע אך המכוון בהם הוא חסד גמור כדי שיוכל להיות התהוות הנבראים וזהו ענין אור החסד בכלי הגבורה שהאור והמכוון הוא חסד אך הוא נשלם ונגמר לבא לידי פועל ממש ע"י מדת הגבורה דייקא לצמצם האור והחיות וזהו ששם ע"ב דחסד יש בו רי"ו אותיות שהוא בגימ' גבורה משום שהוא אור החסד בכלי הגבורה, ומבחי' זו הוא בחי' גבורות גשמים שיורדין בגבורה כמ"ש מוריד הגשם באתה גבור והיינו שהכלי הוא גבורה לחלק ההשפעה לטפין טפין אבל האור והמכוון בזה הוא חסד גמור שהרי אם הי' שטף כמו ארובות השמים נפתחו בימי המבול לא הי' גידול התבואה כלל, וזהו שאמר מרע"ה בפ' זו ונתתי מטר כו' ולא נז' כלשון הזה בכל התורה שיאמר ונתתי הגם דשכינה מדברת מתוך גרונו כו' אלא לפי שפ' שמע קדמה ולוהא"ש והי' לו מס"נ בפ' שמע והרי אינו כלום רק הגילוי אלקות שבו ולכך אומר ונתתי כו', וכן: